אוהב משפט חלק א נח

לשאול הגיעה אם יצא י"ח במה שהתפלל וא"ץ לחזור

תשובה לכאו' נר' דלא גרע נ"ד ממ"ש מור"ם בהג"ה סי' רס"ח ס"ד דבתפלת מוסף אם התפלל ח"י ברכות ואמר רק ונעשה לפניך את קרבנות חובותינו וכו' יצא ע"ש וכ"ש בנ"ד שהזכיר בתפלתו קרבן התמיד קרבן מוסף וגם בחתימה הזכיר ש"ש דידאי מהני ואי א חוזר אך ילד ח דהת' הט' כמבו' ש בב"י בשם הרא"ש ש משם הראב"ד דתפלת מוסף ראויה היתה לח"י ברכית מא דהקילו בה כמו שהקילו בשאר תפלות שבת וכיון שחדש בה דבר מועט סגי ע"ש ל"כ בנ"ד שאין ענין מוסף ר"ח גבי שבת וכיון דמוסף ר"ח אינו ראוי לתפלה זו אף שאין להקפיד מצד נוסח תפלת מוסף עצמה מ"מ הו"ל הפסק וצריך לחזור

אמנם נר' דאין לחוש לזה דהו"ל כמו הזכיר מאורע שאר ימים בתפלתו שכ' מרן בב"י סס"י ק"ח משם א"ח בשם הר"י דלא הוי הפסקה ופסקו בש"ע סי"ב וה"ה בנ"ד דהזכרת ענין ר"ח בתפלה לא הוי הפסקה ויצא י"ח והגה דהט"ז שם סקי"ב תמה על דין זה דמרן והניחו בצ"ע וכן בהלק"ט חולק על ד"ז והביאם הבה"ט סקי"ח וכ' משם הי"א לחלק בין תפלת התשלומין לתפלה העיקרית ע"ש וכן ראיתי להברכ"י סי' תרס"ח דדעתו ד"ע דמרן לא איירי אלא בתפלת התשלומין אבל בתפלה העיקרית הויא הפסקה ושכ"ד השכנה"ג והפר"ח והי"א ע"ש ולפ"ז בנ"ד שהיא תפלה העיקרית לכ"ע הוי הפסקה וצריך לחזור ולהתפלל מ"מ עי' להזל"א ח"ג אות תפלה שכתב דבספרו יוסף אומץ סי' ח' חזר בו ממ"ש בברכ"י ומסיק דמרן שם מיירי אף בתפלה העיקרית ע"ש וכ"ד המאמ"ר ז"ל סקט"ז דדברי מרן ז"ל אמורים אפי' בתפלה העיקרית ע"ש וכיון דאיכא פלוגתא בדעת מרן הא קי"ל סב"ל. מיהו אכתי יש להסתפק בנ"ד מצד מה שחתם מקדש השבת וישראל ור"ח דגרע טפי דה"ל משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ומרן מיירי שהזכיר מאורע שאר ימים באמצע. אמנם גם זה יש ללמוד ממ"ש הברכ"י סי' ת"ץ אות ו' בשם מוהר"יף במי שחתם בשחרית שבת וחה"מ מקדש השבת וישראל והזמנים דא"ץ לחזור והביאו מו"ה עה"ש ז"ל שם אות ה' וכ' עליו וברור הוא דהכא לכ"ע א"ץ לחזור דאם הוסיף אפי' באמצע הברכה שבח אחר ל"ל בה כמ"ש סי' ר"ט ע"ש וא"ך בנ"ד הדבר פשוט דיצא י"ח וא"ץ לחזו' ולהתפלל א"ה וע' ג"ך להמט"מ והו"ד להשכנה"ג שם בהגה"ט אות ו' והפר"ח שם כעין נ"ד ממש בשבת חוה"מ שבמקום ישמח משה אמר אתה בחרתנו והזכיר ג"ך של שבת שא"ץ לחזור ולהתפלל ע"ש אמנם אי מהא יש לחלק ולומר דהתם שאני דתפלת יו"ט שייכא מיהא לאותו יום משא"ך הכא דמוסף ר"ח ל"ש מידי לשבת ואין ראיה גם מדברי הברכ"י בשם מהרי"ף אבל לפ"ד העה"ש דתלי