אוהב משפט חלק א נה

קיימי ומברכי' בפה"א אלא אפי' לדעת התוס' והר"י דס"ל בהפך דכשהם חיים בפה"א ומבושלים שהכל היינו משום דחשבי להו נשתנו לגריעותא דהולכים אחר בישולם גרידא דגרעי ולא אזלי' אחר מיתוק השומן ולאו משום ט' השומן כלל וא"כ בירקות דשוים חיים ומבושלים וכ"ש בירקות אלו שאין דרך לאכלם חיים דינם כמי אם נטגנו לבדם בלא דגים ובמילתייהו קיימי לברך בפה"א. שו"ר להמ"א שם סק"ה שכ' להדיא וז"ל וא"כ כשמטגנים ירקות בשומן מברכי' עליהם בפה"א ע"כ ומכ"ש בנ"ד שלא נטגנו עם הדגים ביחד רק עם השמן שנטגנו בו הדגים וע' ג"כ להט"ז שם סק"ה וציי"מ. (א"ה וכ"מ ממ"ש הר"י והובא בב"י דלדעת התוס' בתומי וכרתי אפי' בשל אותם עם בשר או עם דברים אחרים שמשבחים אותם אינו מברך עליהם אלא שהכל כיון שאין השבח בא להם אלא מחמת ד"א ופסקו בהגה ע"ש משמע דהיכא שבא להם שבח מצד עצמם ע"י בישול הגם שנתבשלו טס בשר ברכתם בפה"א וכ"מ עוד ממ"ש הב"י סוס"י ר"ד בשם הר"מ ופסקו בש"ע שם סי"ב דאם עירב כדי לתת טעם בתערובות הוא עיקר משמע שאם אינו בא ליתן ט' אע"פ שהוא נותן ט' ל"ח עיקר ועדיפא מהא כ' בב"י שם דנר' מדברי הר"ם שאם החלב חטה לא בא לדבק אלא לאכול החלב חטה בדבש מברך במ"מ ואע"פ שהדבש בא ליתן ט' בתערובת וט' דכיון דהדברים המתרקחים ניתנים לתוך הדבש אין מתבטלים לגבי דידה כל שלא באו לדבק לבד וכיוצא דהו"ל דבש תשמיש לדבר המרוקח ודמי לפירות וגו' ע"ש הרי דגם דעושים ליתן ט' כיון שאינו לדבק מברך במ"מ וגם בש"ע תפס ל' הרמב"ם ויל"ד מדבריו כמו שדקדק איהו גופיה בב"י מדברי הר"מ וא"כ כ"ש הכא דאין הדגים באים ליתן ט' וכ"ש לפמ"ש המ"א שם דל"מ הך מילתא דבא ליתן ט' אלא בה' המינים וסיים דאטו מי שיתן בצלים או חומץ לתוך התבשיל יברך על הבצלים והביאו הא"ר ע"ש וכ"כ עוד בסי' ר"ה סק"ה שזכר ה"ה ז"ל בירקות שמטגנים בשומן וכ"כ הא"ר סק"ד ע"ש גם הט"ז סק"ה כ' דבדבר שיש בו ט' מצד עצמו לא בטיל מחמת ט' הבשר שמקבל משא"ך במים דל"ל טעמא כ"א מה שקבלו מן הבשר ע"ש וא"כ הכא דהירקות יש בהם ט' מצד עצמם הגם שנתבשלו עם הדגים מברך בפה"א. וכ"ש בנ"ד שלא נטני עם הדגים ממש וכ"מ מדברי הרא"ש והטור ומרן בש"ע ס"ב שלא חילקו בירקות עצמם בין נתבשלו בפ"ע או עם הבשר א"ו דכיון דהירקות עצמם יש להם ט' אינם בטלים אגב בשר ועדיפא מהא כ' המש"ז היכא שעשו בקדירה בשר וירקות בלא מים יפלטו הירקות הרבה מים די"ל דמברך בפה"א ע"ש. מיהו מדברי הלבוש שם במים שבשלו בהם ירקות עם בשר דמברך שהכל שכ' הטעם דהבשר מחליש ט' הירקות ע"ש לכאורה ה"ה לנ"ד וכדעת ידי"ן מוהרח"ח