אוהב משפט חלק א נד

סימן ט'

שאלה תפוחי אדמה הנקראים באטאט"א שנטגנו בשמן שטיגנו בו דגים אם יש לברך עליהם בפה"א או שהנ"ב כאשר שמעתי מרב רחומאי החה"ש והכולל כמה"ר רבי חיים חורי הי"ו באמרו דהגם דקי"ל דעלי ירקות שטובים מבושלים יותר מחיים ברכתם לאחר בשולם בפה"א וכמ"ש מרן ז"ל בש"ע רס"י ר"ה ע"ש היינו כשלא נטגנו עם הדגים אבל הכא שנטגנו עם הדגים ונתנו בהם טעם אמרי' דטעם הדגים עיקר ומברכין שהנ"ב. ואמרתי לו דמלבד שלא מצינו חילוק זה בירקות עוד בה דהכא לא נטגנו עם הדגים ממש אלא בשמן שטיגנו בו הדגים ולא קבלו הירקות אלא נ"ט בר נ"ט ואין טעם הדגים עיקר כלל. ויען מוהר"ח הנז' שהוא ראה שרבותיו עשו כן ותמהתי על המראה ואמרתי לחפש בספרי דבי רב על רזא דנא

תשובה היה נ"ל לה"ר לנ"ד מדברי הש"ס בברכות דל"ח ע"ב דפריך בשלמא כל שתחלתו שהכל שלקו בפה"א משכח"ל בקרא סלקא וכרבא אלא כל שתחלתו בפה"א שלקו שהכל היכי משכח"ל ע"ש וא"א מ"פ הא משכח"ל בירקות שטובים חיים ומבושלים ששלקם עם בשר דמתחילה היתה ברכתם בפה"א וע"י ששלקם עם בשר ונתן בהם טעם מברכי' שהנ"ב א"ו צ"ל דגם בששלקו עם בשר בברכתו עומד ומברכי' עליו בפה"א ואולם יד הדוחה נטויה לדחות ולו' דמשמ"ל להש"ס דהאי שלקו הוא בפ"ע ולא עם בשר ומשו"ה פריך היכי משכח"ל וגו' [א"ה ובלא"ה י"ל דכל שתחלתו בפה"א וגו' קאמר ומאי דתחלתו בפה"א היינו נמי באוכלו בלא בשר. ועוי"ל דומיא דתחלתו שהכל]

אמנם יש לה"ר ממ"ש הדרישה סי' ר"ה לישב דברי הטור ז"ל בשם הרי"ף והגאונים דמאי דקאמר בגמ' משכח"ל בתומי וכרתי ה"ק בתומי וכרתי משכחת לפעמים דחיים בפה"א ושלקו שהכל והיינו במקום שאין דרך לשלקם עם בשר אבל במקום שאין דרך לאכלם חיים רק כאשר המה מבושלים עם בשר אזי נשתנה דינם ואדרבא בחיים מברך שהכל ולאחר שנתבשלו נשתנו לעילויא ומברך בפה"א וגו' וסיים דהתוס' והר"י ס"ל דהולכים אחר בישולם גרידא ולא אזלי' אחר מיתוק השומן והרי"ף והגאונים ס"ל דאמדי' לתומי וכרתי כדהשתא והרי הם מעולים לפניו וגו' ע"ש מבואר יוצא דגם אם נשלקו הירקות עם בשר במילתייהו קיימי ומברכי' בפה"א ול"מ לדעת הרי"ף והגאונים דאף דס"ל בתומי וכרתי דכשהם חיים מברך שהכל אפ"ה אם נתבשלו עם הבשר וקלטו ט' הבשר אזלי' בתר השתא ומברכי' בפה"א וכ"ש בשאר ירקות דכשהם חיים מברך בפה"א דאם נשלקו עם הבשר או דגים במילתייהו