אוהב משפט חלק א נב

אלא שמרן הכריע כהסו' לברך דהגם דלא הזכיר שם בהדיא לברך מ"מ משמעות דבריו דמניח בברכה קא' וכ"מ מדבריו גופיה שהבין כן ממ"ש דסב"ל אפי' נגד מרן והגם די"ל דבזה גם מו"ה וה' מעיני הישועה ז"ל מודו משום דנר' דמרן לא ברירא ליה בהא שלא התיר בהחלט אלא עד שימצא אחרות וע"ש בב"י מ"מ מדברי הכה"ח נר' הט' דסב"ל אפי' נגד מרן וכ"מ עוד מדבריו בסי' קנ"ט אות ט' (ולכאו' מש' כן מדבריו בס"ס הנז' אות צ"ה מיהו י"ל דש"ה דגם מרן לא כ"כ אלא לענין לכת' ודוק) וכ"נ ד' ה' בית השואבה דיני דברים הפוסלים בד' מינים אות ס' שכ' מור"ם דפוסלת כל ז' וכ' המט"י דלמרן כשר בשאר ימים וכ' דלדינא יש להחמיר ליטלו בלא ברכה ומשמע שהוא משום סב"ל וכ"כ באות ס"ה בשם החס"ד פארדו דיבש שלא הגיע לפריכת הצפורן לא מברכי' אף דאיכא ג' ספיקות ומכללם דשמא כמ"ד דפסילי הדר ל"פ אלא בא' ע"ש ול"ל דס"ל להחס"ד דאין הכרע בד' מרן דלא כהמט"י דמדבריו בס' מכתם לדוד סי' ג' מבו' דס"ל בד' מרן כהמט"י וע' למו"ה בויא"מ סי' כ"א ובויע"מ סי' צ"ב וע' בבית עובד דיני ברכת טלית או"ה ע"ש (וממה שהוצרך הפנ"י אבולעפיא ה' ברכות אות קפ"ט גבי יחיד אם מברך עה"מ לו' דנהגו לברך ולכך ל"א סב"ל ע"ש דמשמע דבל"ז י"ל סב"ל י"ל דש"ה דמהרי"ו שהביא שם הכריע לברך ואפ' דאלו מרן חזי ליה הוה פ' כן וע' להשו"ג שם מ"ש בד' מרן) ומ"מ נראה דגם אם יש איזה מהאחרונים דלא ס"ל כד' מו"ה והמעה"י יש להכריע כדעתם ז"ל כיון דעיקר הכלל דאמרי' סב"ל נגד מרן אינו מוסכם וכמש"ל משם ה' שמח נפש ובפרט דהברכ"י גופיה בס' חיים שאל ח"ב סי' ט"ו כ' דהמברך כסברת מרן אין מוחי' בידו ע"ש ויש למצא סמך לסברת מוה"ר ז"ל ממ"ש הרדב"ז ז"ל דפוס פיורדא והביאו ה' עין זוכר מע' ב' אות כ"ט דאין לחוש לס' ברכות מפני ס' ר' האיי גאון ור' אפרים כיון שלא הביאו' האחרונים אלמא ס"ל שאינ' עיקר (ועמ"ש בעניו' בהג' לסי' ל') וה"נ נקטי' כהכרעת מרן שבא אחרי החו' והכריע ואע"ג דל"ד ממש וע' להעה"ש ס"ס ר"ז דבברכות הנהנים י"ל דל"ח לאיסור ברכ' שא"ץ כיון דאיכ' איסור נהנ' בלא ברכה וע' לה' טהרת המים מע' הס' אות י"א (וע' למהרי"ל הביאו הח"י סי' תע"ב ומה שביאר בדבריו מהר"ר חיד'"א בטוב עין סי' ח"י אות פ"ו וז"ל הרמ"ע מפאנו סי' נ"ט ואין לך דבר שמועלין בו בלא ברכה וכשיברך נחשוב אות' ברכ' שא"ץ וע' למהרש"ל בתשו' סי' ס"ח) ועי' להדב"מ ח"ג ס"ס י"ד ולה' ראש משביר סי' ל"א ד"ה ולפי ע"ש ואף שנר' שא"ז מוסכם מהאחרוני' ז"ל ע' לה' שמח נפש מע' ס' מ"מ בכה"ג שד' מרן לברך יש לסמוך ע"ז. אמנם היכ' דמרן הביא ד' החולקי' שלא לברך בי"א קמא או בי"א אחר הסתם אע"ג דד' מרן כסתם