אוהב משפט חלק א מו

ע"ש והוא במפתחות ס' ויסמוך משה ואפ' שכיון למ"ש מו"ה אבני צדק זיע"א א"ח סי' קמ"ג (ובדפוס כ' קע"ג) שנראה מדבריו דדעתו כדעת מרן בסי' ק"מ ס"ג בעולה שהראוהו מקום הקריאה ואחר שבירך נזכרו שפ' אחרת צריך לקרות דצל"ח ולברך וכי"א בתרא שהביא שם וכ"ד העה"ש סי' ת"ץ אות ד' והרב ב"ד סי' ס"א וכ"כ ה' אמת ליעקב בדיני ברכות העולים סי' ס"ג דבמקומות שקבלו עליהם הוראת מרן יחזור ויברך וע"ש שהזכיר דהרדב"ז בחדשות סי' רמ"ח חלק על הב"י (ומבו' שם בתשו' הרדב"ז שכבר ראה דברי מרן ועליו קאי במ"ש א' מחכמי הדור ע"ש היטיב) ושכ"ד הגו"ר כלל א' סי' כ' ע"ש ומזה נר' דס"ל דנקטי' לגמרי כהכרעת מרן כשאר דברים גם ה"ה בש"ץ דין קריאת המועדים סי' א' אות ה' וסי' ב' אות ו' וסי' ד' אות ג' וסי' י"א אות ב' דעתו כהאמל"י הנז' ע"ש וע' לה' השומר אמת סי' כ"ג וכ"ד המאמ"ר רס"י תקפ"ב ע"ש ולפי"ז אין ראיה מדברי מו"ה אב"ץ זיע"א לסברת מו"ה הרמ"ז זצוק"ל די"ל דסבר לה מר ככל הני רבוותא דכתי' דס"ל דלא אמרי' סב"ל נגד מרן וכ"כ ה' שמח נפש מע' ס' דס"א ודס"ב שדעת הגאון החק"ל במ"ב ח"מ סי' ד' להחזיק במעוז הקבלה ושכן מורים דברי הגאון מהריט"א בס' שיו"ט סי' י"ד ושדברי החיד"א דס"ל דאמרי' סב"ל אפי' נגד מרן תמוהים ע"ש ועיקר דברי החיד"א הם בברכ"י סי' ז' ובלד"א סי' ו' אות ס"ג ע"ש ולכאו' מדברי הלד"א שם שחלק על האמל"י הנז"ל וכתב שלא לברך כמ"ש בברכ"י אות ז' דבענין ברכות שב וא"ת עדיף אף דמרן סבר לברך ושכ"ר לרבותיו והביאו ה' בית מנוחה דיני ברכות העולים אות יו"ד וכ"פ ה' כף החיים נר"ו הנד"מ סי' ק"מ אות ט"ו נר' דלא כמו"ה הרמ"ז זצ"ל דהא מרן שם ראה המחלוקת והכריע מיהו י"ל דהתם לאו משום שחששו לעיקר המחלוקת דבזה מודו דיש לסמוך על הכרעת מרן אלא משום דיש מהאחרונים שחלקו על מרן והם הרדב"ז והגו"ר הנז"ל גם בשאלת יעב"ץ סי' ס"ו פ' שלא לברך והביאו בברכ"י ובמו"ק האריך לתמוה על הסוברים לברך ע"ש ובכה"ג גם לדעת מו"ה אמרי' סב"ל

ומדברי ה' בית עובד ז"ל בדיני קריאת המגלה אות י"ז שפ' כמור"ם בסס"י תר"ץ דיחי' מבר' על המגיל' וכ"ה ד' מרן בב"י שם אע"ג דבפלוגתא מיתנייא לכאורה מוכח דס"ל כדעת מו"ה הנז' מיהו ע' לה' פני יצחק אבולעפייא ז"ל בה' ברכות אות קפ"ט שכ' דהגם דמהרי"ו סי' מ"ה כ' דיחיד אין לברך על מקרא מגילה דברכות אינם מעכבות וסב"ל מ"מ כיון דנהגו לברך כד' מרן סי' תר"ץ סי"ח ל"א סב"ל דנגד המנהג ל"א כן כמ"ש הזכ"ל וכו' ע"ש ולפ"ז י"ל דגם הב"ע שפ' לברך היינו מכח מנהג ואע"ג דה' עצמו בדיני ברכת חתנים אות ז' כ' דאין להשגיח על המנהג במקום חשש.