אוהב משפט חלק א מ

כ"ש דהתם חשיב טפי סריך ואף שכ' שם בשם הרא"ש דאף שהבדיל קודם נט"י פוטר שבתוך המזון ע"ש ומשמ' שאין לברך אחר של הבדלה וכ"כ בשמו הב"י סוס"י רע"ב וכ"פ מרן בש"ע סי' רצ"ט ס"ח ע"ש מ"מ הכא שלא היה בדעתו לסעוד אז נר' פשוט שאין לו ענין לסעודה וכ"מ מהא דאמר רבא ל"ש דיין שלפני המזון פוטר שלאחר המזון אלא בשוי"ט שאדם קובע עצמו על היין ודעילו גם על שלאה"מ וכמו שביאר הטור וע' בט"ז סי' קע"ד סק"ד וכ"כ הרא"ש ר"פ ע"פ סי' שהכל שהכל תלוי בדעתו ע"ש ומינה שאם לא היה בדעתו לאכול מיד אלא שנמלך לאכול אינו פוטר והרא"ש מיירי שהיה בדעתו לאכול מיד אבל בל"ז א"פ שלאה"מ וגם אין בה"מ פוטרתו ומ"ש ג"כ הט"ז בסי' רצ"ט סק"ו דאפי' שתה אקראי קודם סעודה פטור מברכה אחרונה ע"ש י"ל דמיירי שהיה בדעתו כששתה באקראי שמיד יסעוד ולכך חשיב סריך לסעודה ל"כ בנ"ד מיהו ע' להמ"א שם סקי"א בשם הרא"ש שחילק בין שהי"ל יין אחר המזון דפוטר דלפה"מ לאחריו דהכל חדא שתיה ע"ש וכה"ג חלק הטור סוס"י רע"ב בשם ר"ע ע"ש ומ"מ י"ל דהתם מיירי ג"כ דכששתה לפה"מ דעתו שישתה עוד תוך המזון או אחר בהמ"ז ולכך הו"ל חדא שתיה והכל נטפל לסעודה משא"ך הכא דלא היה יודע שיאכל מהתבשיל הנז' עם הפת ודעתו היה לאכול הכל בלא פת ולפוטרו במעין ג' דוקא הגם שנאמר דהכל חדא אכילה היא מ"מ מה שאכל מקודם מי פטרו כיון שאין לו שייכות לסעודה ובמ"א עמדני ע"ד המ"א וכתבנו שאין הכרח כן בדעת הרא"ש ואינו סותר למ"ש המ"א לבסוף בשמו ואכמ"ל פה

ובלא"ה אף אם נאמר דנ"ד דינו כבאים לאחר סעודה מ"מ אם נזכר קודם שבירך בהמ"ז שלא ברך מע"ג נר' דיש לו לכת' לברך מע"ג ואח"ך בהמ"ז ואפי' בבאים לאח"ס ממש הדין כן והוא דכיון דה"ר יונה חולק בדבר לענין דייסא וסובר דאפי' בדיעבד אין בהמ"ז פוטרתה כדמוכח מדברי מרן בסי' ר"ח דלענין דיעבד מיירי וכמ"ש אבל ביין אם ברך וגו' ועוד דלא משמע דמיירי התם בתוך הסעודה כלל וכ"מ מדברי הב"י לשם מדמחלק בדעת הר"י לענין תמרי בין לכת' לדיעבד לישב דברי הירושלמי וכיון דמ"ש הר"י דנפטרים היינו בדיעבד דכוותה בדייסא דאינה נפטרת היינו בדיעבד וכמו שכן הוכיח ג"כ המחב"ר בדעת ה"ר יונה דמיירי לענין דיעבד ודלא כמו שהבין האה"ע והמו"ק מעתה הגם דמט' סב"ל הסכים המחב"ר כדעת החולקים על מרן מ"מ לכת' יש לו לצאת י"ח מרן ודעמיה ולא יפטור עצמו בבהמ"ז אלא יברך מקודם מע"ג על מה שאכל מקודם הסעודה וכיון שעושה כן להוציא עצמו מפלוגתא דרבוותה ליכא למיחש למרבה בברכות ובפרט דלדעת מרן אינו יוצא י"ח בבה'"מ וכמ"ש העה"ש סי' רי"א אות ג' דליכא