אוהב משפט חלק א לט

ורוצה לאוכלם תוך הסעודה י"ל דמה שאכל מקודם ל"ח בכלל הסעודה אבל בנ"ד דבהמ"ז פוטרת הדייסא בדיעבד י"ל דגם לכת' היכא שהוא סרוך לסעודה ש"ד וכמו שמתבאר מדברי ה"ר יונה וכמ"ש המחב"ר דהגם דל"מ טעמא דסריך להיות נפטר בבהמ"ז מהני להיות כמו דיעבד וכדמוכח להדיא מדברי המחב"ר גופיה וז"פ ומיהו נר' דאעיקרא במה שסבור ה"ה ז"ל דנ"ד מיקרי סריך לסעודה ומדמה לה למ"ש המחב"ר אהמ"ר ל"ד דהתם בשעה שאוכל הדייסא תוך הסעודה או אחר שכבר אכל הסעודה שפיר י"ל דהוי סריך לסעודה אבל כאן דכשאכל התבשיל הנז' לא היה בדעתו לאכול פת כלל אלא שנמלך אח"ך מה"ת דחשוב סריך לסעודה ואף שאכל מה שנשאר מאותו תבשיל עם הפת מ"מ מה שאכל מקודם ל"ח טריד לסעודה והגם שהיה בדעתו שאחר שעה ושתים כשישן מעט יקיים סעודת יו"ט בפת מ"מ כיון שאין בדעתו לאכול סמוך לתבשיל הנז' איך יתכן לו' דהוי אותו תבשיל סריך לסעודה ואף בעיקר הסברא שכ' המחב"ר דחשיב סריך לסעודה הנה האה"ע חולק בזה ודעתו לחלק בין דיעבד לכתחילה ואף שאכלם אחר הסעודה וכ"ה דעת הדרישה ע"ש ואף דמבואר בדבריהם דבדיעבד גופיה שאני להו בין שכוין עליהם או לא ע"ש מ"מ א"א דס"ל הא דסריך לסעודה א"כ הול"ל דהוי כמו שברך בדיעבד וכוין עליהם וכ"ה דעת המו"ק סי' קע"ז וסי' ר"ח לחלק בין לכתחי' לדיעבד עש"ב וא"כ אף דהמחב"ר כ"כ לישב הוכחת הר"י מ"מ אין לנו להוסיף אף בכה"ג ומזה ילד"ח ג"כ מה שנראה לכאורה דמדברי רש"י ובה"ג והרשב"א ודעימייהו שהוכיחו האחרונים מדבריהם הפך דעת ה"ר יונה שפ' כמותו בש"ע וסוברים דדייסא נפטרת בבה"מ מוכח נמי דס"ל דגם לכתחילה יש לו לפטור עצמו בבהמ"ז דהנהו קיימי אמילתיה דר"פ בדברי' הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה שאין טעונים ברכה לאחריהם ומפ' דקאי אדייסא וכיו"ב ע"ש ולפה"א י"ל דהתם ה"ט משום דבאים בתוך הסעודה ושפיר חשיב סריך לסעודה וכ"מ מדלא אשמעי' רבותא אף שבאו לאחר הסעודה א"ו משום דלאחר סעודה אין לו לפוטרן לכת' וכ"ש לפני הסעודה כנ"ד ואף דאיכא למידחי דתוך סעודה דנקט לרבותא דאפ"ה אין נפטרין בהמוציא מ"מ יותר וישמע דבדוקא נקטיה ויש להוכיח דנ"ד ל"ח סריך לסעודה ממ"ש התו' והמרדכי הביאם הב"י סי' קע"ד דיש מחמירין להבדיל קודם נט"י דאז ודאי צריך לברך אחריו מעין ג' ולא פטר יין שבתוך המזון ע"ש הרי דהגם שבדעתו שיטול ידיו ויסעוד אחר הבדלה מ"מ לא חשיב סריך לסעודה וכ"ש בנ"ד שלא היה אז בדעתו לאכול פת ואף דכונת התו' והמרדכי הוא לברך מעין ג' קודם נטילה כלל ואינו כמו בנ"ד שנזכר בתוך הסעודה אחר שנתחייב בבה"מ מ"מ מדבריהם אנו למדין דליתא להך סברא דכה"ג חשיב סריך לסעודה דא"כ