אוהב משפט חלק א לד

דאמרי' בנדה דמ"א והביאו הבה"ט שם אות ט"ו דשרי. ועוי"ל דכונת אאע"ה וואע"ה באמרם שים נא ידך וגו' היינו תחת הכיס דלית ביה הרהור וכמ"ש מרן בב"י סי' ע"ד והביאו הבה"ט שם סק"י. והגם שהביא משם מהר"ם טיוולו שחולק ע"ז הרי כ' הגו"ר בגן [א"ה עכ"מ והנה דברי מהרמ"ט הנז' הביאם ה' יד אהרן ורמזו הבה"ט שם ומשם באר'ה דגם ה' ז"ל מודה לענין הרהור דשרי והוא גמ' ערוכה בנדה די"ג ע"א אבל מסייע בביצים וגו' וע' להב"י סוס"י ג' ע"ש ולא נחלק אלא לענין מה שחדש הב"י מזה דמותר ליגע בכיס בשעה שהוא קורא ואולי דכונת ה"ה ז"ל דתרץ עפ"ד הב"י גם חו' ה' עקב ענוה מנוגע בערוה דאינו קורא ק"ש וע"ז רצה להשיב מדברי מהרמ"ט שחולק ע"ז ואה"ן דמדין הרהור גם לדברי מהרמ"ט ניחא כנז' ומה שקיים תירוצו מדברי הגו"ר נר' שכיון לדבריו בגן המלך סי' קכ"א [וכצ"ל בבה"ט] שהסכים לדעת הב"י וסובר ה"ה ז"ל להכריע כותייהו ודלא כמהרמ"ט וכ"ה הסכמת כל האחרונים הביאם ה' כף החיים הי"ו הנד"מ אות כ"א ע"ש. איברא דמ"מ ק' מראיה דאסור לקרות כנגד הערוה מיהו י"ל לזה דאליעזר ויוסף החזירו פניהם אמנם לפ"מ דאיתא בשבועות דל"ח ע"ב דצריך הנשבע לתפוס חפץ ואאע"ה התפיסו המילה א"כ ליכ"ל שהניח ידו תחת הכיס אם לא שנאמר דאף בכה"ג חשיב לענין שבועה כמי שתופס חלק מהחפץ ואכתי ק' דודאי לא גרע ממקומות המכוסים דאסור ליגע כשמתפלל או עוסק בתורה כמ"ש בהגה בסי' צ"ב ס"ז וצ"ל דמה שהתירו הב"י והאחרונים בנוגע בכיס היינו כשבגד מפסיק וגם לתי' זה בהכי מיירי דהמכנסים מפסיקין אבל אצ"ל שהיו עבים. ולעורר קו' ה' עקב ענוה י"ל בפשי' דלא היה נשבע אליעזר בעצמי אלא אברהם הוא שהשביעו וענה אמן וכן י"ל גבי יעקב ויוסף וליכא לא משום מזכיר ה' כנגד הערוה ולא משום מזכיר ה' ונוגע בערוה והכי דייק קרא גבי אאע"ה דכתיב ואשביעך וגו' ואף דכתיב וישבע לי י"ל דלעניית אמן שהוא קבלת שבועה קרי שבועה וניחא תי' ה"ה ז"ל לקושיתי מדין הרהור גם לשי' מהרמ"ט שחלק על הב"י בנוגע בכיס כנלע"ד ושו"ר דקו' עקב ענוה ל"ק גבי יוסף דהתם לא נזכר הזכרת ה' כלל בשבועתי וס' עקב ענוה ז"ל אמ"א כעת]

סימן ד' שאלה מי שנאנס ולא התפלל מנחה ביום ח' של חנוכה אם מזכיר בתפלת התשלומין בערכי. על הנסים או לא

תשובה ד"ז מפורש בהדיא בטור ס' תכ"ב בשכח ולא התפלל יעלה ויבא במנחה דדעת ר"י שאין לו להתפלל במוצאי ר"ח ערבית