אוהב משפט חלק א לג

יעקב ז"ל מע' א' אות א' וכמו שביאר בכונתו ה' מוהרמ"ז באמר משה ע"ש וע' בברכות דף כ"א ע"ב מ"ס יחיד אומר קדושה וגו' ובפירש"י שם ואין סתירה לזה ממ"ש בשה"כ דרבינו האר"י ז"ל היה מברך ברכות השחר בביתו ובבהכ"נ מפסיק לענות למי שמברך ע"ש די"ל דמ"מ מעניית אמן דברכות לא נפטר במה שבירך בביתו דגדול העונה וגו' ועוד יש לחלק ואכמ"ל. אבל מדברי ה' נשמת כל חי ז"ל סי' ה' נר' דס"ל דגם כשמתפלל צבור אחר צריכים לענות הצבור וגם הש"ץ למה ששומעים מצבור הא' ואין לחוש לטורח צבור ולא לבלבול ע"ש ומ"מ נר' דמי שחושש שמח יתבלבל יכול לסמוך על מהרא"ך ומהרמ"ז וה' דברי יעקב ז"ל אמנם בהא דמשמע מדברי ה' ויען משה זצ"ל דלכל הקדיש א"ץ להפסיק ע' להמט"י סי' ס"ו שכ' דאף שכבר יצא י"ח צריך לענות איש"ר וכ"מ מדברי הפוסקי' שאין חולקים עליו בזה ע"ש ואין להקל אלא בשאר אמנים דאף דמשמעות המט"י דאף לשאר אמנים דחצי קדיש אין הכרח כ"כ מדבריו וגם לקדושה נר' שצריכים להפסיק דעיקר יסודם הוא מה' מים רבים ושם לא הזכיר אלא עניית אמן וב"ה וב"ש כנלע"ד וע' לה' טהרת המים מע' הע' אות ט' ולה' כף החיים נר"ו הנד"מ סי' אות ע"ש. ואח"ז ראינו לה' רב פעלים ז"ל ח"ב סי' י"ד שהתיר להפסיק בפד"ז לומר קדיש ברכו לצורך הצבור ורצה להוכיח מההיא דהק"ג הנז"ל וגם הב"ע לא חלק אלא משום שיש על ישראל ויה"ש וכו' וגם משום דלא חל עליהם חובת קדיש זה ודחה לזה דהכא אפ' שיאמר מי שהשלים פד"ז ושוב התיר מדין שאלת ותשובת שלום ונראים הדברים דכ"ש בנ"ד וכדכתיבנא והוא הפך מ"ש בבא"ח הנז"ל ואכמ"ל]

כתב מרן בה' ק"ש סי' ע"ד ס"ה דאם איזה מאיבריו נוגע בערוה אסור לקרות ק"ש או להתפלל ושמ"ק ומטו בה משם ה' עקב ענוה ז"ל דא"כ איך אמר אאע"ה לאליעזר שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה' וכו' דאיך יזכיר אליעזר ונוגע בערוה והלא אסור אפי' לקרות וכ"ש להזכיר את השם וכה"ג הק' ג"כ ע"מ שפ' מרן בסי' ע"ה ס"ד דאסור לקרות כנגד הערוה וא"כ כ"ש להזכיר את השם ע"ש וכה"ג ק' נמי על יעקב אבינו ע"ה שאמר ליוסף שים נא ידך וגו' ונ"ל דלק"מ די"ל דהיו המכנסים של אאע"ה ויעאע"ה מפסיקין ולא חשיב נוגע בערוה וגם ל"ח מזכיר את השם כנגד הערוה דהמכנסים מכסין. ובזה א"ש מאי דק' ג"כ איך לא חשו להרהור וכמ"ש מרן בסי' ג' סי"ד דיזהר שלא יאחוז וגו' די"ל שהיו המכנסים עבים ודמי למטלית עבה