אוהב משפט חלק א לב

דלא נחלק עליו אלא משום שלא נתחייבו בו כיון שלא היה מנין הא לא"ה אף שאינו אלא מנהג יש לאומרו ודעת הק"ג דאף כה"כ ש"ד ולא עוד אלא דמוכח להדיא שיאמרו גם על ישראל ויהא שלמא ועושה שלום ויענו הצבור אחריהם אמן והיינו דידן ממש אמנם אף אם נסבול הדוחק הגדול לו' שלא יאמרו רק חצי קדיש מ"מ גם חצי קדיש אינו אלא מנהג וכנז' והגם דהמט"י סי' ס"ו לפי הבנתו בכונת המ"א דאין לענות על קדישים שאחר תתקבל השיגו בזה דאף שאינם חיוב יש לענות והאחרונים דחו הבנתו דודאי כל קדיש שוה ע"ש ומשמע דאף קדיש שהוא מנהג דינו כשאר קדישים ודוקא מתתקבל ואילך אין זה ענין לכאן וכמבו' במט"י דטעמו משום דעניית איש"ר עצמה חיוב לכל קדיש שישמע בין שיהיה של חובה או לא אבל הכא מדשרי' להפסיק לו' הקדיש עצמו שאינו אלא' מנהג מזה יש ללמוד שפיר לענות אמן מתתקבל ואילך אם לא שנאמר דסובר הק"ג דאינו מנהג אלא חיוב וזה דחוק כיון שלא נז' קדיש זה בדברי הפוסקים ועוד דבב"י סי' נ"ג בשם הראב"ד מנה כל הקדישים ולא הזכיר זה וגם ה' בית יהודה עייאש ס"ס כ"ב מנה ז' קדישים של חובה ולא הזכיר זה מכללם ע"ש וכיון דלפי הפשט אין זה קדיש של חובה הגם דלדעת האר"י ז"ל חשיב של חובה וכמ"ש ה' בן איש חי ז"ל פ' ויחי אות י"ב וע' להפנ"י שם מ"מ לא היה מקיל הק"ג להפסיק באמצע וכמ"ש הרדב"ז ז"ל ח"א סי' פ' והביאוהו הפוסקים ז"ל בכ"ד דכל היכא דפליגי הקבלה והפוס' נקטי' כדעת הפוסקים א"ו דסובר דגם דאינו אלא מנהג ש"ד ודון מינה ואוקי באתרין. וכן יל"ד מדברי הרמב"ם בתשו' פאר הדור שהביא הברכ"י סי' נ"ג שכ' על ברכת ציצית ותפילין שאין הפסקה כזאת אוסרת בפד"ז ע"ש ומשמע מדבריו דהגם דחשיב הפסק מ"מ כיון שהוא לצורך ברכה ושבח אין לאסור אבל אין כונתו משום דל"ח הפסק מפני שהוא מענין רובת ק"ש דאורייתא דא"ז במשמעות דבריו ועוד דאף שהוא חובת ק"ש מ"מ אינו חובת פד"ז ואכמ"ל בדבריו וא"כ נ ה"ה הכא שאין לחוש להפסקה שמפסיק לענות אמן דמתתקבל ואילך וז"פ לע"ד וכ"ה ג"כ דעת אמו"ר הרה"ג החה"ש הדה"מ והכו' כמוהרמ"ך הי"ו דיכול לענות אמן אף דמתתקבל ואילך

ומ"מ עיין להרה"ג מוהרמ"ז זצוק"ל בייען משה שם דכ"ז דוקא למי שמתפללין ביחיד אמנם למי שנזדמן להם עשרה שלא התפללו ורוצים להתפלל אח"ך ובעודם עוסקים להתפלל שומעים קדישים מציבור אחר א"ץ להפסיק בפרט מב"ש ומפד"ז ואילך כיון שהם עתידים לשמוע בתפלתם כל הראוי ולמד כן מדברי ה' מים רבים מילדולא סי' ב' גבי חברה שהתפללו ועוסקים בלימודם וכ' עוד משם מהרא"ך זצ"ל שהיה אומר דהנהו בדידהו ואנן בדידן וכ"כ בקצרה בס' פ"ץ הנז' בסו"ד וז"ל וזה בצבור א' וגו' ע"ש וכ"ד ה' דברי