אוהב משפט חלק א לא

בזה אם יוכל לענות אמן דמתתקבל ואילך בתוך פסד"ז ומדברי ה' שלמי צבור דפ"ה ע"א משמע דגריעי אמני' אלו מן אמנים דברכות אך לא פורש שם על דבר זה ומדברי סה"כ י"ל קצת דדוקא באמנים דברכות קאמר וסו"ד העלה מחמת ס' דשב וא"ת עדיף דאמנים אלו יהרהר בלבו וכ"ש על ב"ה וב"ש וגו' ע"ש גם ה' כף החיים הנד"מ למהרי"ח סי' נ"ה אות כ"ב כ' דבפד"ז ל"י אמן דשל על ישראל ויהש"ר וע"ש כמש"ל אות יו"ד ע"ש וכנר' דצ"ל אות י"א אלא דשם לא איירי אלא גבי ב"ש ואפ' דכונתו דשם באות י"א מבואר דנריעי אמנים אלו וא"כ גם בפד"ז לא יענה וכ"כ בסי' ס"ו סוף אות כ"ג דגם בפד"ז אין להפסיק לאמנים אלו וכנר' דנגרר בזה אחר דברי ה' בא"ח ז"ל. ומ"מ נלע"ד דכיון דמדברי ה' מהרמ"ז בפי צדיק ובויע"מ וגם מדברי הח"א משמע דמפסיק לאמנים אלו הכי נקטי' דאין ספיקו של ה' בא"ח ז"ל מוציא מידי ודאי דעת הפוס' הנז"ל וכה"ג כ' מהראנ"ח במים עמוקים סי' כ"ה ועוד שכ"ן ריהטת האחרונים שכ' דכל אמן יכול לענות וכמ"ש. ועוד דמ"ש ה' בא"ח דמדברי סה"כ י"ל דדוקא באמנים דברכות וגו' ע"ש י"ל כפמ"ש הפר"ח סי' נ' דהאר"י ז"ל היה נוהג כשהיו אומרים ה' מלך בבהכ"נ והוא עדין לא הגיע לשם היה קם מעומד עם הצבור והוא לא היה קורא עמהם והט' לפי שהיה מכוין להעלות ולשלוב העולמות מלמטה למעלה כסדרן אבל אנו שאין מכוונים בתפלותי' יותר טוב לאמרו עם הצבור וגו' ע"ש והביאו הש"ץ בתחילת הס' בחילוקי' שבין הפוסקים למקובלים אות טו"ב ובדין הזמירות אות טו"ב וה"ה שם אות י"א והב"ע ז"ל ע"ש וה"נ י"ל דלדידן גם שאר אמנים דמתתקבל ואילך יש לענות ודוקא רבינו האר"י ז"ל לא היה מפסיק לאמנים דתתקבל משום שהיה מכוין בתפלתו אבל באמן דברכות כיון דמדינא מפסיק היה פוסק אבל לדידן דאין אנו מכוונים יש לענות כל אמנים וע' להבא"ח ז"ל שם אות א' וה' כף החיים הנז"ל סי' נ' אות ח' בה' מלך גופיה שכ' דאין להפסיק ולא זכרו דברי הפר"ח שחלק בין רבינו האר"י ז"ל לדידן הילכך לשי' אזלי כאן אבל לדינא נר' להכריע בההיא דה' מלך כדברי הפר"ח כמ"ש עליו מוה"ר ישיב משה סי' ג' וסי' ל"ד בשם מוהר"י בסיס זיע"א דרוב דבריו סלת נקייה וא"כ ה"ה בכאן ועוד דגם הבא"ח והכה"ח גופייהו י"ל דלא דיברו רק להבאים בסוד ה' דהאר"י ל"ד וה"ה לכל מי שמכוין כמבואר מהש"ץ ע"ש משא"ך לדידן וכן יראה הרואה בכ"ד שהעלו על שולחנם כמה מילי דשייכי רק למארי דרזין. וכן מוכח להדיא מדברי ה' אשר גודל שם אות ל"א שכ' דאם בא מנין אחר שאמרו ב"ש יכולים לו' קדיש דקודם הודו והב"ע נחלק עליו דכיון דאינו רק מנהגא אף דמ"מ מצוה כיון שמקודם לא היה מנין ולא נתחייבו כלל בקדיש זה אין לאומרו ושכן מפורש יוצא משו"ת פנ"י סי' ה' ע"ש משמע