אוהב משפט חלק א כט

וכ"כ מהרש"ל שהבאנו לעיל דסתומה מב' צדדים בשיטה א' היא הסתומה מן המובחר ע"ש ואפ' שזהו ג"כ כונת הנ"י ולעולם מודה בדיעבד דיעשה צורה אחרת. אלא דצ"ע בל' הט"ז שהק' והא יהיה פסול אם לא יהיה שם סתומה וכו' ע"ש דכיון דיכול לעשות צורה אחרת אף דזו קודמת מ"מ לא הל"ל דפסו' ובדוחק י"ל דקו' זו קאי על מר"ן בש"ע דפ' דלא ימעט וכו' וביאורו היינו כמ"ש מהטיר וכיון דמר"ן מצריך לעשות ככ"ע הרי אם לא ימעט יהיה פסול ר"ל אליבא דמאן. אבל קו' ה"ה ז"ל על הט"ז ממ"ש בעצמו בסי' ער"ה היא קו' אלימתא ולכאו' הי"ל להק' עיקר דברי הכ"מ אהדדי דבפ"ח ה"ג כ' בט' הרמב"ם דאין תקנה לפתוחה וסתומה משום דצריך למעט הכתב ע"ש והרי נר' מדבריו דבדיעבד שרי למעט. מיהו א"ז קו' כלל דהכ"מ כ"כ לפי מה דלאו ממש אין לו תקנה אלא משום דתקונם רחוק וכמבו' מלשונו דע"ז קאי לומר דמט"ז נמי דצריך למעט ה"ל תקונו רחוק דאל"כ הל"ל א"נ משום דהיה צריך למעט אבל על הט"ז ק' דא"ל דכונתו בהכ"מ דמט"ז תקונם רחוק דממ"ש בדעת הי"א משמע דלדעת הרמב"ם אף בדיעבד אינו יכול למעט ונר' דל"כ שם הט"ז אלא משום דאיכא תרתי שכותב על המחק וממעט הכתב דא"ז הדור ופסול אף בדיעבד והי"א שהוא הרשב"א מתיר אף בכה"ג כנ"ל): סימן ב' שאלה. אם יש לענות אמן דמתתקבל ואילך בפסוקי דזמרה תשובה שאין לענות שהרי כ' המ"א סי' ס"ו סק"ו וז"ל ומתתקב' ואילך לא יענה אמן כי אינו אלא מנהג וגו' ע"ש וכיון שאינו אלא מנהג בעלמא גם בפד"ז לא יענה. וכן יש לדייק ממ"ש ה' הנ"ל שם סק"ה וז"ל דאם פוסק לשאול מפני כבו"ד ק"ו מפני כבוד הקב"ה ומה"ט נ"ל דאם שמע קול רעמים יפסיק ויברך ע"ש משמע דאלימא ברכת רעמים מאמן דמתתקבל ואילך והנה האחרונים פליגי על המ"א בזה וס"ל דאינו מפסיק לברך ברכת רעמים ואפי' בזמירות שאחר ב"ש כ' ה' בית עובד ז"ל בדינים השייכים לפד"ז אות יו"ד דאין להפסיק ע"ש וא"כ אם בברכה שהיא כבוד הקב"ה אינו מפסיק מכ"ש בעניית אמן מתתקבל ואילך שאינו אלא מנהג בעלמא דלא יפסיק מב"ש ואילך וכן נהגתי בעצמי א"ה נר' כונתו דכיון דלהמ"א ברכת רעמים עדיפא מענייה דמתתקבל ואילך א"כ לדעת החולקים עליו בברכת רעמים גם בפד"ז מכ"ש דס"ל דמתתקבל ואילך דאין עונים בפד"ז ואם כך כונתו אהמ"ר דבריו ז"ל תמוהים דהא באמן דברכות כתבו האחרונים דיכול לענות בפסד"ז וכמ"ש הב"ע ז"ל אות ח' ט' וה' קשר גודל