אוהב משפט חלק א קמו

דכדין עבד מדלא העירו בתשו' י"ל דהאי עד שהתחיל ברכה אחרת היינו שאחר רפאינו אבל כל שעוסק בברכת רפאינו שעדין בידו לחזור ולומר ענינו ל"מ התחיל בברכה אחרת ועוד דאפ"ת דכונת מהרש"ל שהתחיל רפאינו הנה נכלל בזה דאף שלא הזכיר את ה' ואמר רק רפאינו וא"כ אינו מט' הזכרת ה' כלל אלא משום שהתחיל בברכה אחרת וז"פ לע"ד . והא"ר אות ו' כ' דמת' רש"ל משמע כהע"ת ע"ש וכונתו נראה מל' השאלה שאין נר' משמעות אחרות אמנם לע"ד אינו מוכרח וכדכתי' גם מדברי ה' מט"א הנז"ל נראה דאין ראיה לאסור בנ"ד דהנה כבר כתבנו בשם ה' אלף המגן שתמה עליו מדברי עצמו בסי' תר"ב ושכן תמה השד"ח וע"ש להשד"ח שהביא ע"ז דברי המאמ"ר סי' קי"ד שהשיג על הב"ח שם מהב"י סי' קכ"ד ורמז להמ"א סי' קפ"ח ודברי ה' פתח הדביר שתמה על הב"ח והוכיח מדברי הפוס' בסי' קי"ד לענין אתה גבור וממ"ש הב"ח עצמו בסי' קי"ט לענין רפאינו ומהמ"א והפמ"ג רס"י תקפ"ב ושכ"נ משאלת יעב"ץ סי' ס"א עש"ב ולענ"ד נר' דאין מכ"ז תשו' לדברי המט"א ז"ל דגם ה' ז"ל לא אמרה אלא משום דכל הני זכרנו ומי כמוך וכתוב ובספר אינם מתקנת התלמוד ולכך לית בהו משום משנה ממטבע שטבעו חכמים וכה"ג כ' הטור בסי' תקפ"ב בשם הרא"ש ע"ש ומשו"ה שפיר מצי לאמרו במקום שנזכר ואין ט' להצריכו לחזור ול"ד למ"ש הפו' בסי' קי"ט והמט"א עצמו בסי' תר"ב גבי עננו דהתם כיון שתקנו לומר קודם רפאינו מודה ה' ז"ל שחוזר לרפאינו וכן מ"ש הפוס' בסי' קי"ד לענין אתה גבור כיון שהוא לצורך שלא ישכח מלומר מוריד הגשם בתקנת חכמים ש"ד ולכן לא העיר כלום משאלת יעב"ץ מט"ז וכן בטעה ולא אמר מוריד הגשם תמהו האחרונים על הב"ח דיש לו לומר כל הברכה מתחלתה בלתי טעות ושנוי מתקנת חכמים וחוזר לאתה גבור וזה ג"כ ט' המ"א סי' קפ"ח כיון שתקנו חכמים להזכיר ר"ח בבהמ"ז וכן מ"ש הב"י בסי' קכ"ד ה"ט דכיון שעושים כדי ליתן דעתם לחזרת הש"ץ כראוי ש"ד ועוד שגם ליחיד יש יחס בחזרת הש"ץ וכמ"ש מהרי"ח ז"ל בס' בן איש חי ובס' רב פעלים בכ"ד בשם רבינו האר"י ז"ל ולזה אין קפידא לומר עם הש"ץ ומדמה לה הב"י למי שמתחנן וחוזר ומתחנן דהלואי שיתפלל אדם כל היום כלו ול"ח לבטלה כלל ובלא"ה כבר כתבנו בשם הר"פ דש"ה דה"ל כמו נדבה משא"כ כשחוזר באמצע לשם חובה וכפ"ז אין סתירה מדברי המט"א למ"ש השד"ח עוד מה' משנה ברורה בשם הפמ"ג בשכח ותן טל ומטר ונזכר קודם שסיים הברכה שחוזר לומר ותן טל ומטר עה"ס הגם שחוזר כי אל טוב וכו' וכן גבי עה"נ דיחזור לומר ועל כלם וכו' דבכל הני מודה המט"א שיחזור לומר כתקנת חכמים וכמ"ש. וע"ש להשד"ח מה שהביא ג"כ מהע"ת הנ"ל דנר' דסובר