אוהב משפט חלק א קמב

דכאו"א לתוך שלו נכנס וכ"כ הריטב"א הביאו המחב"ר ע"ש ולפ"ז ק' אמאי פסל ר"א במסכך ברה"ר שהרי אף אי נימא דהוי של רבים הו"ל כשותפות וכ"ש לדעת הרשב"א גופיה הביאו הבד"ה ובש"ע שם דהוי הפקר ואפ' דסובר דדוקא אויר רה"ר הוא דהוי הפקר או כשותפות לענין לעבור דרך שם או להשתמש באויר אבל לבנות או לסכך שם ל"ח אפי' כשותפות וכ"ש דל"ה הפקר דא"כ כל א' יחזיק בקרקע רה"ר לעצמו והוי גוזל ממש ואם קרקע אינה נגזלת הו"ל שאולה ומשו"ה פסל ר"א במסכך ברה"ר כנלע"ד]

סימן

שאלה מי ששכח מלהזכיר עה"נ בברה"מ ולא נזכר עד שאמר ועל הכל ה"א וכו' אם צריך לחזור לו על הנסים או דילמא כיון שאמר ה"א אם יחזור נמצא שהזכיר ב' שמות לבטלה ח"ו ואת"ל שאינו חוזר אם כבר חזר אם עשה איסור בזה או לא

תשובה ד"ז פ' הטור בסי' תרפ"ב דאם נזכר אפי' בין אתה לה' חוזר וכ"פ בש"ע שם ואף דלכו' מדברי הטור יש לדחות ולומר שבנוסחתו לא יש הזכרת ה' בועל הכל וכן יל"ד ממ"ש בסי' קפ"ז וז"ל וזהו שאומרים בה ועל הכל אנו מודים וכו' מ"מ נראה דכיון דנוסחת רש"י בבהמ"ז היא ועל הכל ה"א וכו' והביאו מרן בב"י שם וכ"ה ג"כ נוסחת הרמב"ם רחוק לומר שהטור הי"ל נוסחא אחרת ועוד דמדברי הב"י שהביא פרש"י הנז' ולא העיר כלום ע"ד הטור משמע שאין ביניהם שינוי בנוסחת ועל הכל וצ"ל שהטור קצר בלשונו והשמיט ה"א ועוד דאכתי י"ל כן מדברי מרן בש"ע שפ' כן אף דגורס כנוס אתינו וכמ"ש בשם רש"י וכנז' וכן יש ללמוד ממ"ש מרן בסי' קי"ט ס"ד לענין עננו דלא יחזיר אפי' אם עדין לא גמר רק רפאינו ע"ש משמע דדוקא אם חתם ברכת רפאינו אבל אם לא חתם יאמר עננו ואח"ך רפאינו וע"ש בב"י וכ"כ בהדיא המ"א סק"ו וע"ש ג"כ להט"ז סק"ד הרי דהגם שיש הזכרת ה' דהיינו רפאנו ה' ונרפא מ"מ כל שלא חתם הברכה חוזר ונ"ד נמי דכוותה. ושו"ר לה' שדי חמד ז"ל באסיפת דינים מע' ר"ה סי' ג' אות ג' שהביא מחלוקת הפוס' בזה וכ' שרבו המקילין ומרן בכללם ע"ש וא"כ לענין דינא יש להחמיר בזה משום חומר הזכרת ה' לבטלה ומ"מ אם חזר בדיעבד יש לו על מי לסמוך [א"ה הנה ה"ה ז"ל סתם דבריו ומשמע דיש להחמיר שלא לחזור כלל אפי' לאמרה במקום שנז' וט' דבעי' סמוך לחתימה מעין חתימה וכן אין לחזור ולדלג הזכרת ה' דק"ל משנה ממטבע שט"ח. אמנם לאה"ר מה"ה ז"ל נראה דיש לחזור כפסק מרן וכ"כ הריב"ש סי' ת"ח דכמה בקשות