אוהב משפט חלק א קמ
Ohev Mishpat part 1 140 · אוהב משפט חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ואשר הליץ רו"מ על אשר לא עשו ת"ץ כי הוא זמנו והסיבה המנהג תקין מחצה וטעם לשבח על אשר לא התענו היחידים בח' חשון אבל בח' כסליו אשר הגיע זמן ת"ץ הי"ל להתענות הצבור ולא היחידים איך שיהיה מאי דהוה הוה יהא רעוא [שיהיו] שנים כתקנם ואל נבוא לידי מדה זו כי"ר (ואשר בקש רו"מ לחוות דעתינו אודות הגט וכו' כמ"ש בחלק א"הע כי שם ביתו) מעתה אדברה נא שלום באה"ר כנה"ר וכנא"ה: הצעיר ישראל זיתון ס"ט. א"ה מ"ש מוה"ר זצ"ל לבאר כונתו שכ' בתשו' הא' דט' הר"אש אינו עיקר מכח דברי המ"א לכאורה צ"ע דמה תיקן לקו' ה"ה זצ"ל דכיון דזה גמ' ערוכה תק' להרא"ש גופיה המאי אין מתענין כיון דא"א הלל ורחוק הוא לו' דכונתו להכריע מכ"ז דלא כהרא"ש בט"ז אלא כשאר טעמים שכ' הפוס' דאף אם יהיה בכחנו להכריע בראיות מן הש"ס בדבר שהוא מחלוקת הראשונים מ"מ לא הל"ל בל' זה דט"ז אינו עיקר אלא דמוכח כשאר טעמים והנראה דכונתו להוכיח דגם הרא"ש אין כונתו לומר שיהיה ט"ז עיקרי ויסודי דבמקום שיתבטל הטעם יחזור הדבר לדון בצבור כדין יחיד אלא דאף במקום שמאיזה סיבה נתבטל הט' אמרי' דלא פלוג רבנן וכסברת ה"ה ז"ל וכגון היכא דשכיח שכרות או היכא שרוצים להשלים ואף דילד"ח דש"ה דכיון דנתבטל התענית אלא דמטוב רצונם משלימים מקרי נפש שבעה וכן במקום דשכיח שכרות אומרים ההלל מקודם כיון שאוכלים אח"כ ומ"מ היכא דאפ"ל ההלל אחר אכילה דה"ל נפש שבעה ממש עדיף טפי מ"מ משמ"ל למוה"ר ז"ל דבלא אכילה ממש ל"ח נפש שבעה. ומ"ש מתשו' הרשב"א נר' דכונתו דהא מרן בש"ע פ' לס' הרשב"א ואיהו פ' כהרא"ש כמ"ש המ"א והעה"ש ועמ"ש בעניו' ע"ד ה"ה ז"ל לעיל וע"כ דאין ט"ז עיקרי לבטל התענית וכאמור ומ"ש בתשו' הא' הרי דהרשב"א אף דיש לו סברא זו דא"א הלל אלא בכר"מ וכו' שגרא דלישנא הוא דד"ז גמ' ערוכה אלא כונתו אף דיש לו סברא זו דא"א הלל כשנענו בלילה. ומ"ש והאמנם בת"י עצמו וגו' כונתו דהגם דבצבור א"ח להשלים אע"ג דליכא הלל מ"מ בת"י הוכיח הא"ר והעה"ש ז"ל דמשלים. ומ"ש דאם נחוש לס' הרא"ש וכו' ר"ל דהגם דהמ"א מפ' דבריו להחמיר כיון דפשט דבריו ל"מ כן בנ"ד דבלא"ה אין אנו צריכים רק לחוש לד' הרא"ש א"ץ להחמיר גם כפי' המ"א בכונת הרא"ש. ובענין מה שהעיר על ה"ה ז"ל במה שלא התענו הצבור בח' כסלו נר' דה"ה ז"ל ס"ל דכיון דקתני מתני' סדר תעניות כך הוא מש' דלא סגי להתענות הצבור אלא אם יתענו היחידים ומ"מ נר' דהדבר ברור כד' מוה"ר ז"ל לפי הט' שכ' הב"י סי' תקע"ה גבי הא