אוהב משפט חלק א קלט

נשאר לתת ט' לאשר אחרנו ת"י עד כה והוא כי המנהג פה מקדם שאין מתענים לא יחידים ולא צבור על הגשמים בחדש שאירע בו תענית של הישמעלים באותה שנה שלא יבאו לומר שהם היו סיבה שנענו וה' יקבל תפלתינו ברצון

סימן כ"ח

וזאת תשובת הרה"ג נר ישראל ראש הרבנים כמה"ר ר' ישראל זיתון אשר השיב ע"ד ה"ה זצ"ל הנז' ונמצא בין כי"ק] בעה"ו תונס יום לח' טבת התרס"ח. רא"ג מע' הרב הדו"מ כמה"ר ר' פ'ראג'י עלוש יצ"ו יחשל"א. רב השלום מכתבו היקרה אור אל עבר פני וראיתי מ"ש בשולי היריעה גדולה תשובה על מכתבי הפונה קדים צדק במאמרו כי מה שציינתי להפר"ח אם אינו ענין ולא ראיתיו במקומו וקאי על יחיד המשלים דכ' מרן דאף דהצבור אין משלימי' אם רצו להשלים אין היחיד רשאי לפרוש עצמו וחלק הפר"ח ז"ל וס"ל דאינו משלים ל"כ בנ"ד דתענית יחיד דחייב להשלים כפסק מרן ז"ל אולם מה שצינתי להמ"א ולתשו' הרשב"א כונתי מבוארת דאפי' דאין אומרים הלל משום שכרות אפ"ה אין מתענין ומתשו' הרשב"א מבו' דאפי' דאין מתענין כלל כאשר מבואר מדברי השואל דכ' דלמחר בבקר קודם אכילה וכ' הרב דא"א הלל ואפי' דאין מתענין מבו' דט' ההלל אינו עיקר לבטל התענית: והאמנם בתענית יחיד עצמו אם נענו קודם שהתחילו אם צריכים להתענות זה ס' של העה"ש ז"ל בס' תקס"ט ולבסוף הוכיח מדברי הר"ן והתה"ד דחייבים להתענות וכן דקדק הא"ר ז"ל מן הש"ס דמתענה ומשלים דמשמע דמתענה אף שלא התחיל ומשלים כשהתחיל יע"ש

ולעת עתה אנכי הרואה דעיקר ספיקו של רו"מ דחש לס' הרא"ש ז"ל וכשהוא תענית יחיד חייבי' להשלים הנה לדעת הרא"ש ז"ל תעניתו יחיד צריך לקבלו במנחה אבל קודם לזה לא מהני ואפי' הוציא בפיו כמבו' בסי' תקצ"ב וע' להב"ח והט"ז שם [סקט"ז] דתמהו עליו ואפי' דהמג"א ז"ל בסי' תקס"ג כתב] דאפשר לפרשו דלענין זה הוי קבלה להשלים נדרו ולכן יש להחמיר יע"ש מ"מ בדרך אפ' אמרה ולחומרא בעלמא אבל ודאי דפשט דברי הר"אש הם דאינו חייב להתענות וא"כ בנ"ד דנענו מליל שבת א"כ ודאי דלא קבלו אותו במנחה ביום א' ומעתה אם נחוש לס' הרא"ש הרי הוא ס"ל דקבלה דקודם מנחה לא הויא קבלה וסו"ד יפא עשו שלא התענו כאשר אמר מר דלב"ד מתנה דזהו ט' כעיקר וד"ב לחכם: