אוהב משפט חלק א קלו

מדברי הרמב"ם דלא מפליג בצבור בין גשמים לשאר צרות וא"כ צריך לחלק בין יחיד לצבור ע"ש דאומרו וא"כ וגו' נראה יתר א"ו כונתו לו' דכיון דלא מפליג בצבור וגו' ע"כ עיקר החילוק אינו אלא בין יחיד לצבור דגם בגשמים מחלקים בין יחיד לצבור ומט' שכ' דצבור צריכים להודות בכרס מלאה אלמא דכונת הרא"ש דגם בגשמים היחידים משלימים מיהו י"ל דכ"ז אינו אלא ביחיד גמור ולא בתענית יחידים שתיקנו חכמים לצורך הצבור והכי אית לן למי' דלא לאפושי פלוגתא בין הרא"ש והראב"ד אבל ע' להמ"א סי' תקס"ט ולהאחרוני' שם דלהרא"ש גבי צבור אם מת משלימים דל"ש אמירת הלל ע"ש וא"א לדברי ה"ה ז"ל דגם בת"י של גשמים להרא"ש א"מ אע"ג דליכא הלל משום דל"פ רבנן א"כ כ"ש די"ל כן בצבור גופייהו ואפי' מת א"ו דהרא"ש דוקא קאמר אבל היכא דליכא הלל אפי' בצבור וכגון דמת משלימים ול"א דל"פ רבנן וכ"ש בת"י ש"ג והפ"ל דבת"י שייך גבייהו מיהת הלל כיון שנענו אלא שלא תיקנו הלל אלא בצבור ל"כ במת וכ"ה מוכרח מהא דאשכחן דהיכא דשכיח שכרות אומרים הלל ואח"ך אוכלין דאע"ג דל"ש גבייהו נפש שבעה אוכלין כיון דשייך גבייהו אמירת הלל אלא דלא נתקן במקום שכרות וה"ה הכא ואף דיש לחלק מ"מ י"ל כן דלא לאפושי פלוגתא וכאמור (וע' בסי' הבאים מ"ש הרב מוהרי"ז זצוק"ל)

ומיהו משמע מדברי המזב"א ז"ל דבת"י ש"ג שלא ע"פ ב"ד ל"א לב"ד מתנה אע"פ שהוא תקנת חכמים ולזה דקדק וכ' אם היו מתענים וגו' ע"פ ב"ד ונר' דהכרחו לזה מכח דברי הר"ן דמשמע דסובר כדעת הרמב"ם דגם בגשמים מחלקי' בין יחיד לצבור כמו שדקדק מדבריו ההמ"ח זצ"ל וסובר דהר"ן מודה לדידן דמכריזים הב"ד וכמ"ש הה"מ ז"ל מטעם דלב"ד מתנה ואף דהר"ן כ' הט' משום טו"ץ י"ל דכונתו כמש"ל משם ה' ראשון לציון דלב"ד מתנה משום טו"ץ וכבר כתבנו דגם יחידים שמתענים על הגשמים שייך בהו טו"ץ והיינו כשמכריזים הב"ד דבל"ז ל"ל דלבן מתנה ואולי דגם הה"מ ז"ל שכ' א"נ וגו' ל"ד והכל חד ט' נינהו וכה"ג אשכחן בכמה דוכתי (מיהו יש להרגיש על הרל"ץ שכ' ט"ז מסברתו ולא זכ'ר מדברי הה"מ והראשונים) איברא דלע"ד אעיקרא מדברי הר"ן אין הכרח לזה דאף שהוכיח כהרמב"ם מדמייתי לה לענין תענית יחידים מ"מ לענין מה היא הצרה דמיירי בה הרי ביאר התנא על חולה ונתרפא על צרה ועברה ואית לן למימר דצרה ועברה צרת יחיד דומיא דחולה ונתרפא ולא בצרת גשמי' שהיא צרת צבור ומ"מ מדמייתי לה גבי יחידים משמע דמיירי ביחיד שמתענה אשאר צרות אמנם יש להוכיח מדסיים הר"ן וההיא דאמרי' התם לא ישלימו בת"ץ דוקא וכו' והיינו דתני לה התם בל' רבים לא ישלימו ע"ש הרי בהדיא דאף דהתם קאי אגשמי' מ"מ כ' דדוקא