אוהב משפט חלק א קלד

יחיד א"ד דלענין השלמה דינם כתענית צבור וא"ץ להשלים ולהתענות ביום ב' תשובה כ' הרמב"ם פ"א מה' תענית הט"ו יחיד שהיה מתענה על החולה ונתרפא על צרה ועברה ה"ז משלים תעניתו ובהט"ז כ' צבור שהיו מתענים על הגשמים וירדו להם גשמים אם ק"ח ירדו לא ישלימו וגו' וכן אם היו מתענים על צרה ועברה וכ' הראב"ד סובר זה המחבר לחלק בין יחיד לצבור ואנו אומרים א' יחיד וא' צבור על כל צרה שעברה משלימים תעניתם חוץ מתענית של גשמים שאין צרה עוברת גמורה אלא צרת גשמים שהיא לשעתה ע"ש והנה לא מיבעיא לדעת הראב"ד דא' יחיד וא' צבור שוין וכיון דלענין הגשם אין הצבור משלימין אם נענו ה"ה יחידים אלא גם לדעת הרמב"ם דמחלק ביניהם הרי הה"מ ז"ל כ' ב' טעמים הא' דמשום טירחא דצבורא הקילו. א"נ משום דב"ד כי גזרי תענית לבן מתנה אבל יחיד דברים שבלבו אינם דברים ואולי דהעיקר כטעם ב' של ה"ה ז"ל וא"כ מודה הרמב"ם לענין גשמים שאין חילוק בין תענית יחידים לת"ץ כיון שהיחידים מתענים לצורך הצבור ורבנן הוא דהטילו עלייהו חיוב זה כמו משנינו סדר תעניות וגו' ומ"ש מרן דדינם כדין תענית יחיד היינו לשאר דברים כגון קבלת תענית ואמירת הלל כשנענו ומה גם במקומנו שהמו"ץ מכריז בבהכ"נ שיתענו היחידי' והו"ל ע"י ב"ד ולב ב"ד מתנה וכמדוקדק מל' ה"ה ז"ל שכ' אבל יחיד דברים שבלבו אינם דברים ע"ש משמע דדוקא אם היחידים מקבלים התענית מעצמם אבל אם הב"ד הטילו תענית אפי' על יחיד לבן מתנה אלא שראיתי למרן הב"י סי' תקס"ט בשם הרא"ש שדעתו ג"כ לחלק בין יחיד לצבור ומטעם דצבור צריכים להודות מתוך שמחה וכרס מלאה וגו' ע"ש ולפי ט"ז משמע דגם בתענית יחידים של גשמים צריכים להשלים דל"ש גבייהו אמירת הלל כדמשמע מלשון הפו' דנקטו צבור וכן יש להוכיח ממ"ש הר"ן הביאו הב"י שם וז"ל אבל מדברי הרמב"ם נראה שעל היחיד אמרו שהוא מתענה ומשלים בכל הצרות כלם והיינו דקמייתי להו הכא גבי תענית יחידים ע"ש ומינה דגם בתענית יחידים של גשמים אמרה דהא מייתי לה בתענית יחידים דגשמים ומ"מ אפ' דגם הר"ן מודה לדידן דרב העיר מכריז בבהכ"נ וכנז' ולא כ' הר"ן ולא בימיהם שהיחידים מתענים מעצמן ואולי דגם לדעת הרא"ש כיון דתענית יחידים תקנת חכמים הוא ולצורך הצבור הדר דינם כדין צבור ואף דל"ש גבייהו טעם הרא"ש דלא פלוג רבנן ושוב האיר ה' את עיני וראיתי להמחב"ר בקו"א סי' תקע"ה אות ג' בשם ה' מזבח אדמה שכ' דאם היו מתענים הג"ר של יחידים ע"פ ב"ד וקבל כל א' וירדו גשמים א"ץ להשלי' ול"ד ליחיד שקבל תענית על כל צרה דלב"ד מתנה וכ' דמוכח מדבריו שכן נהגו מקדם וגו' והביאו ג"כ הז"ל אות ת' מע' תענית ע"ש וששתי כעל כל הון