אוהב משפט חלק א קלב

(וכעת אין הס' תח"י) ובכן דעתי להקל בזה כהזר"א ותלמידו ז"ל להסתפר לכבוד המילה די"ט שלו הוא ודחי איסור דמנהגא [א"ה וע' להז"א בח"א סי' ע"ו שהאריך ג"כ בזה ע"ש וכ"ד הא"ר ז"ל סקכ"ח והביאו הזר"א שם וכ"כ ה' עיקרי הד"ט סי' כ"ח אות ב' בשם ה' אור נעלם סי' יו"ד והפח"י אות ש' להתיר לגלח במילה שהיא מראש חדש ואילך ודלא כמ"ש בקצור של"ה ובבה"ט סי' תקנ"א סק"ג וכ"נ דעת הנובי"ק סי' כ"ח וה"ד ה' עיקרי הד"ט סי' כ"ז אות יו"ד שלא אסר אלא במילה יום א' שהוא בשבוע שחל ט"ב בתוכו ע"ש ואף דהמט"י אוסר הא קי"ל דה' כדברי המקיל באבל מיהו המעיין בזר"א ח"א יראה דבנדון ה"ה ז"ל בט"ב שנדחה ליום א' כיון דיש סוברים דהשבוע שלפניו דינו כדין שבוע שחל ט"ב בתוכו מצדד להחמיר שכ' וז"ל ואפי' בחל מילה בשבוע שקודם ט"ב בט"ב נדחה מקום יש בראש להקל והמקיל בזה אין מזניחין אותו וגו' ע"ש משמע דלא ברירא ליה להתיר ואפ' דגם כל הפוס' שהתירו בזה אינו אלא קודם שבוע שחל ט"ב בתוכו אבל בנדחה ליום א' דיש סוברים שהשבוע שלפניו מקרי שבוע שחל ט"ב בתוכו אסור באותו שבוע וכן מבו' מדברי הפח"י ז"ל (שהוא מן המתירים וכנז') דבאבל שחל ל"י שלו בשבוע של ט"ב שחל ביום ש"ק ונדחה כ' בשמו העה"ד סי' כ"ז אות ב' דאסור להסתפר יען דלדעת הרי"ף והרמב"ם וה"ג ודעמייהו אסורים להסתפר מדינא וכו' ע"ש מוכח דס"ל דכשחל ט"ב ביום ש"ק ונדחה שבוע שלפניו מקרי שבוע שחל ט"ב בתוכה ואסור להסתפר בה מדינא וכ"ה הסכמת תלמיד ה' זרע אמת ז"ל בהגה' לח"ג שם (סוד"ה אך) ודקדק כן מדברי רבו בח"א וכדכתיבנא ולא התיר אלא קודם השבוע ע"ש וה"ה זצ"ל לאה"ר לא סיימו קמיה מ"ש בסו"ד

ומ"מ נ"ל דל"מ קודם שבוע שחל ט"ב בתוכה ואף שחל ט"ב ביום א' דלכ"ע שבוע שלפניו אין איסורו מדינא אלא ממנהגא וכמ"ש תלמיד הזר"א הנז"ל בתשובתו והמשד"ר בחי' מהרש"א סי' תקנ"א ס"ד דודאי יש להתיר לבעל ברית לספר לכבוד המילה כדעת רוה"פ הנז"ל אלא אפי' בט"ב שנדחה ליום א' מותר דאנן בתריה דמרן גרירן ואיהו סתם דט"ב שנדחה ליום א' מותר בב' השבתות ואין בו דין שבוע שחל ט"ב בתוכה ואין איסורו אלא משום מנהג וכל שאין איסורו אלא משום מנהג דעת רוה"פ דמותר להסתפר לכבוד המילה כנז"ל והגם דיש ס"ס להחמיר דשמא כה' עיקרי הד"ט בדעת הרי"ף והר"מ וה"ג דט"ב שנדחה אסור מדינא בשבת שלפניו וא"כ אסור ג"כ לכבוד המילה דלכבוד המילה אין להתיר בדבר האסור מדינא ואת"ל דנקטי' כמרן ודעמיה דלא הוי אלא מנהג שמא כהמט"י והבה"ט וקצור של"ה שאוסרים לגלח לכבוד המילה אפי' היכא דליכא איסור כ"א ממנהגא מ"מ ע'