אוהב משפט חלק א קלא

הוה ניחא ליה והוי מלאכה שצאל"ג עיין שם משמע דבלא זה לא היה מתיר וא"כ בנדון הת"ח דניח"ל בכבוי האור ומיעוטי ואינו רוצה ברבוי השלהבת שעי"ז אינו יכול להדליק פשיטא דאסור דהוי מלאכה שאצל"ג (וס' מ"ק שציין אמ"א) ומינה נמי לנדון דידן שרוצה במיעוט האור למנוע העשן וכדכתי' וכ"ז ברור לע"ד ואפשר שגם המ' שכתב דהלא אפשר וכו' לא תידוק מזה דאם כבר עשה כראוי וגדל האור מאליו מותר לתקן דאין כונתו אלא של"ת דכיון שהוא לתועלת א"כ זהו דרך הדלקת נר כזה וחשיב רק הדלק' ואה"ן דלמאי דדחה דאפ' לצמצם וכו' יוצא דגם בדעבד אסור כיון שאין זה דרך הדלקתו כנ"ל)

סימן כ"ד שאלה ט"ב שנדחה ליום א' ואירע ביום ג' בשבוע שלפניו ברית מילה אם בעל הברית יכול להסתפר ביום המילה די"ט שלו הוא או לא

תשובה הנה ה' בני יהודה עייאש ז"ל סי' פ"ה נשאל במי שהיה בעל ברית ביום ט"ב אם מותר להסתפר והשיב דגם בכל השבת אסור להסתפר והגם דההגה בסי' תצ"ג כ' דמותר להסתפר בספירה לכבוד המילה אלמא דחשיב י"ט לגביה לכל מילי ש"ה דאינו מן הדין אלא מחמת מנהג והקילו באותו מנהג בכמה דברים ובס"ד כ' שו"ר בס' פנים מאירות ח"ג מנהג ל"ז שצידד בשבת שחל ט"ב בתוכה צד לאסור וצד להתיר והנלע"ד עיקר כדכתיבנא ע"ש ומשמע מדבריו דגם הוא ז"ל מודה היכא דאינו אלא מחמת מנהג ולפ"ז בנ"ד דט"ב נדחה ליום א' ונמצא דיום המילה אינו בשבוע שחל ט"ב בתוכה וליכא איסור מדינא אלא ממנהגא וכמ"ש מרן בסי' תקנ"א ס"ד יש להתיר לו להסתפר

אמנם ראיתי לה' עצמו בס' מט"י שם שכ' וז"ל ולענין תספורת לבעל ברית ל"מ ביום ט"ב עצמו חלילה להתיר לאפוקי ממי שהורה להתיר אלא אפי' מראש חדש עד התענית אסור כמו שהארכתי בס' בני יהודה וכו' ע"ש ולכאורה יש לתמוה דמדבריו בס' ב"י נר' דלא אסרו אלא בדבר האסור מדינא אבל בדבר שאינו אסור אלא מכח מנהג יש להתיר לכבוד המילה ואיך במט"י אסר מראש חדש עד התענית שאינו אלא ממנהגא וציין לתשובתו הנז' ואולי יש לדחוק ולו' דמה שציין לתשו' היינו לענין מה שכתב דביום ט"ב אסור אבל לענין שבוע שחל ט"ב הדר ביה מר מההיא וס"ל לאסור מראש חדש עד התענית

ושו"ר לה' זרע אמת ח"ג א"ח סי' נ"ח שבא לידי לפי שעה שהאריך בענין זה ודעתו להתיר וכן הסכים תלמידו ז"ל בהגהתו שם