אוהב משפט חלק א קכח
Ohev Mishpat part 1 128 · אוהב משפט חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →דגבי עץ אינו מקרב כבוי דהכא או הכא דולק עד גמירא ע"ש וכ"ר לה' חמד משה סי' תק"ב ס"ג שכ' הט' דאינו מתכוין ואינו דומה למכבה ופעמים שלא יכבה וכ"כ בסי' תקי"ד סק"ה ובזה דחה ראית הט"ז שלמד משם להתיר הטיית השמן כדי שיוכל למשוך הפתילה יותר ע"ש ומ"מ הנה נתבאר דבנ"ד שממעט ממש אורו ועי"ז יוכל לישב שם י"ל דאינו ענין לכל הנך שהתירו הפוס' וכ"נ מדברי מו"ה ויא"מ גופיה דלא בא ללמוד ממה שהתירו הפוס' הנז' אלא כאשר יהיה האופן דבעוד העשן אינו מדליק ומאיר כ"כ וכמ"ש בלשונו ודון מנייהו להתיר ג"כ בנר של גא'ז וכו' אם יהיה האופן וכו' וסיים ג"כ דעדין יש להתישב קצת בנר של גא'ז דממעט מההבערה ואח"כ אינו מבעיר טפי אלא שמ"מ הוא מאיר יותר ע"י שנמנע העשן והגם דמסיק דאף שלא ראינו זה מבו' מ"מ הסברא נותנת גם בזה להתיר וכאמור והנח להם לישראל ע"ש מ"מ נר' דל"כ כן אלא לפי המונח שכ' שהוא מאיר יותר ע"י שנמנע העשן דבזה הסברא נותנת דהוי הדלקה ולקע"ד א"ז ברור דלפעמים ורגילות הדבר שמחשיך וממעט גם מן האור עצמו ע"י ההורד' שמוריד הפתילה וטרם ההורדה היה מאיר יותר אלא שאין אורו צלול מפני העשן וא"כ ה"ל מכבה גמור ואין ט' להתיר בזה ואינו דומה כלל למה שהתירו הפוס' ובפרט דגם לפי שיטתו לא החליט ההתיר רק שכ' דהנח להם לישראל וגם בסוה"ד כ' ויש להתישב בכ"ז ע"ש ועי' לה' גופיה בסה"ק שפתי צדיק ה' יו"ט אות א' שאסר להכניס הפתילה לשמן ולא חילק בין שהיתה מעלה עשן או לא ע"ש משמע דבכ"ע אסור מיהו י"ל דבנדונו דמיירי בשמן ממש אין הדרך שיגרום עשן ברבוי האש גם ה' מוהרי"ך זצ"ל בשאלתו למו"ה ויא"מ סיים ואין ולאו רפיא בידי והגם דבסה"ק דברי יעקב מע' היו"ד אות א' נר' שדעתו להתיר ע"ש נראים הדברים דדבריו ששלח למו"ה ויא"מ בתראי נינהו ויש בהם תוספת מרובה על מ"ש בס' דבר"י ע"ש. ולענין מה שהשיב ההמ"ח ז"ל על מו"ה ויא"מ שהוכיח מהט"ז דהא"ר והח"מ חלקו על הט"ז נר' דמוה"ר ז"ל ס"ל די"ל דל"פ אלא משום שבשעת הכבוי אין כאן הבער' ומה מועיל מה שאח"כ מוציא הפתילה ומבעירה לענין ההטיה והרחקת הפתילה שעשה מקודם שיהיה חשוב הבערה ואינו דומה לנ"ד דבשעה שמכניס הפתילה מיד יסור העשן ויתוקן אורו וכה"ג כ' ה' מאמ"ר סק"ח ע"ש אבל כבר נתבאר דאדרבא נ"ד גרע מנדון הט"ז שאינו מוסיף בהדלקתו ע"מ שהיה אלא שמצליל אורו יותר וגם הט"ז י"ל דמודה לאסור בנ"ד
ואין להוכיח לנ"ד ממ"ש מרן בב"י סי' תק"ז דמדברי הרשב"א משמע דמותר לגרוף גם אם גרף כבר ואין כונתו רק ליפות הפת ובש"ע ס"ד פ' כל' הרשב"א משמע דס"ל הכי וכ"ד הב"ח והשו"ג ז"ל שלא כד' הטור