אוהב משפט חלק א קכז

מתוך ואין חילוק בדבר וכ"נ מדברי הרמב"ן במלחמות שכ' דכבוי שאינו עיקר או"נ אלא שהוא צריך וכו' אסור לגמרי ע"ש ואפרי"ן למוהרי"ך ז"ל במה שפי' מ"ש התוס' לחלק בין כבוי להבערה דכבוי לעולם אינו צורך או"נ דר"ל דאין הכבוי תיקון האו"ן אלא שמונע ההזק ע"ש והם דברי הרמב"ן והב"ח וכנז' ע"ש. אמנם מ"ש ה' ז"ל לחילק דדוקא בשל"ץ כלל הוא דכ' התוס' כן כבר נתבאר דאין חילוק בזה דלעולם לא אמרי' מתוך בכבוי ומ"ש הרא"ש דכשם שמותר להדליק וכו' כך מותר לכבות מה שמונע הדלקה כבר כ' מו"ה בויא"מ שם דר"ל דה"ל כבוי לצורך הדלקה וחשיב דולק והדלקה הותרה לצורך מט' מתוך

ומעתה אם נימא דנ"ד חשיב רק כבוי אין מקום להתיר אלא דהרואה יראה לה' מהרי"ך שם דגם הוא צידד מתחלה כן בכונת הרא"ש ומזה רצה לומר דאין ללמוד לנ"ד דש"ה דכיון דע"י הסרת הפחם וכבוי יגדל אורו לזאת יקרא הדלקה אבל הכא שהוא ממעט מן האור כדי שיעבור העשן ויוכל לישב בפניו חשיב מכבה ממש אלא שכ' דגם הכא חשיב הדלקה כיון שמתקן האור באופן הנאות ע"ש ואח"ז נמשך גם מו"ה ויא"מ שם ולמד מדברי הרא"ש לנ"ד וה"ד ההמ"ח זצ"ל אמנם לקע"ד אה"ר יש חילוק גדול ביניהם דהתם הפחם היה מונע האחזת האור בפתילה כראוי ובהסרת הפחם עושה הדלקה ממש ל"כ בנ"ד שאינו מוסיף דבר בהדלקה ומי זה אמר דהסרת העשן ע"י השפלת הפתילה והאור הדלקה יקרא ובזה אי"ר גם ממה שהתיר הט"ז סק"ד להטות הנר כדי להרחיק השמן מן הפתילה ועי"ז יוכל לאחוז בידו בפתילה להוציאה עוד יותר מהנר כדי שתדליק יפה ואח"כ יחזיר אליה השמן שמזה למד מוה"ר שם לנ"ד והביאו ה"ה זצ"ל דהתם נמי חשיב ממש הדלקה שע"י ההטיה יוכל להוציאה ולהדליק' יותר משא"כ בנ"ד וכנז' וכן מה שציין לדברי ההג"ה בסי' תק"ב ומ"ש ג"כ מהכנה"ג בסי' תקי"ד בהגהב"י ע"ש התם נמי כשחוזר ומניח הקיסם מצד ב' אינו פוחת ממה שהיה מבעיר בתחל' ואדרבא מבעיר יותר וכמ"ש הכנה"ג בלשונו כדי שיבעיר ע"ש ומ"ש ומתוך כך מכבה קצת היינו בחלק מה מהקיסם אבל בכללות ההבער' הוא מבעיר יותר מלבד דכבר כ' הפר"ח שם דמוכח מההגה הנז' דהוצאת עץ ממדורה שאחז בו האש אינו כבוי גמור אלא דדמי לכבוי דאל"כ ק' והא ה"ל פסיק רישיה ע"ש והן אמת דלפ"מ שנר' ממו"ה ויא"מ ז"ל שהבין בט' ההתיר משום דחשיב הבער' א"ש קו' הפר"ח ואין הכרח למ"ש שאינו כבוי גמור מ"מ ג"כ אינו מוכרח לו' כן דאף במקום שהוא כבוי גמור שרי מט' דחשיב הבער' דאולי ט' ההתר כמ"ש הפר"ח ועי' למו"ה בויא"מ גופיה שם בד"ה ומשך תורה וכו' שישב קו' הט"ז סי' תקי"ד סק"ה מסי' תק"ב