אוהב משפט חלק א קכה

מיהו פה עירנו אי ג'רבה יע"א מעולם לא שמענו שמסתפרים בימי הספירה לכבוד המילה ופשוט שהמנהג יסודתו בהררי קדש רבינו האר"י ז"ל כמ"ש החיד"א במו"ב סי' ח' והזכ"ל מע' עומר בשם החמ"י והשע"ת סי' תצ"ג סק"ח וכ"ה מנהג ארג'יל כמ"ש ה' בית יהודה במנהגי' ע"ש וכ"כ מו"ה בס' ויען משה א"ח סי' ע' דלא ראינו לבעל הברית דמגלח בימי העומר דנר' מסתמא דנהוג כמ"ש רבינו האר"י ז"ל ואירע מילה ושאלו ומנעום וכן להבא אם יארע מילה אין להקל ע"ש וא"ך יש לתמוה על ההמ"ח ז"ל שהתיר בזה כיון דאתריה דמר גאבס יע"א היא נגררת אחר מנהגי עירינו אי ג'רבה יע"א וכנז"ל בהגה הקודם ע"ש ואולי דה"ה ז"ל עוד לא ידע מזה או דידע ברור דבפרט זה המנהג קבוע שלא כמנהג עירינו פה]

סימן כ"ג

שאלה בנר של גא'ז שעלה אורו הרבה בליל יו"ט וה"ה מעלה עשן עד שנפש אדם קצה בו אם מותר להוריד הפתילה ע"י המכונה ועי"ז יעבור העשן או נימא דהו"ל מכבה כיון שממעט את האור

תשובה שאלה זו נשאל הרה"ג הראב"ד מקודש באי ג'רבה יע"א מהר"ם זקן מאג'יז נר"ו בסה"ק ויאמר משה שבס' שערי משה הנד"מ א"ח אות י"ב מהרה"ג הדה"מ מהרי"ך זצוק"ל והרב מהרי"ך הנ"ל ה"ר להתיר ממ"ש הטור א"ח סי' תקי"ד דמותר להסיר הכתם שבראש הפתילה אע"פ שנופל לארץ וכבה וכ' הב"י בשם הרא"ש דכשם שמותר להדליק הנר להשתמש לאורו כך מותר לכבות מה שמונע הדלקת הנר וכ"ש בנ"ד דהתם יכול לישב בפני הנר כמות שהוא חשוך מעט ואפ"ה שרי' להסיר הפחם אף שגורם לו כבוי כ"ש הכא שאם אינו מוריד הפתילה היה צריך להוציא הנר או לצאת מלפניו שאין יכולים לעמוד אצלי ע' ש ואחר המח"ר כבר כ' המ"א סק"כ ע"ד מהרש"ל דלא התיר אלא לנפץ באצבע דאף שהרא"ש כ' שמותר לכבות מה שמונע הדלקת הנר אפ' דבידים אסור והכי מסתברא דהא כבוי לא שרי אלא לצורך או"נ וכו' ע"ש ודון מינה לנ"ד שמכניס הפתילה ודוחקה ועושה בזה כבוי בידים דאסור וכן יש להוכיח מדברי הב"ח גבי צבת שאסר להעביר בו הפחם שהוא נכבה בין ב' ראשי הצבת דדוקא להפילו ע"י מחט וכיוצא והוא כבה מעצמו ע"ש

ומכאן תשובה גם ע"ד ה' המח' מהרמ"ז נר"ו שם שהסכים לדברי מהרי"ך ז"ל ללמוד נ"ד מדברי הרא"ש הנז' אלא שנחלק עליו במה שהבין בכונת הרא"ש דגם בכבוי אמרי' מתוך לצורך קצת כמו בהבערה