אוהב משפט חלק א קכד

מדברי השכנה"ג גופיה מוכח דהך מילתא דשאני ל"ג שנפסק האבלות אינה עיקר דהא התיר לגלח בע"ש אם ר"ח אייר חל ביום א' למי שנוהג כר"י החסיד שלא להסתפר בר"ח אע"ג דבר"ח לא נפסק האבלות וא"כ מינה נמי למילה ביום א' אע"ג דלא נפסק האבלות ואם משום דיכול לצמצם עצמו ולגלח ביום א' כמ"ש האב"א כבר כתבנו דכמה פוסקים מתירים להסתפר בע"ש לכבוד שבת גם דיכול להסתפר ביום א' וקי"ל הל' כדה"מ באבל ולמי שחושש לצואת ריה"ח שלא להסתפר בר"ח א"ץ לכ' ז דבפשי' יש להתיר בנדון ה"ה ז"ל גם לד' השכנה"ג

אמנם מ"ש ה"ה ז"ל דשרי להסתפר ערב המילה הן אמת שכ"ד הפר"ח והח"י והא"ר והי"א והמאמ"ר והאב"א וכ"נ דעת השו"ג וה' מכשירי מילה פ"י אות כ"ח ע"ש וע' להתוס' בתענית דכ"ט ע"ב דהיכא דחל ט"ב בה' בשבת מותר לספר ולכבס בט"ב עצמו מחצות ואילך מפני טורח השבת ע"ש ומזה למד הפר"ח לדינו ואף דהתם לא קי"ל כותייהו ס"ל דבאבלות כזו סמכי' עליה' וא"ש מ"ש הפמ"ג על הפר"ח דמנ"ל הא וע' להאב"א ולהשכנה"ג מיהו ע' להע"ש שנמשך אחר השכנה"ג דדוק' ביום המיל' ולא מבערב גם ה' עיקרי הד"ט סי' כ"א אות ט' כ' בשם הפח"י ע' עומר כהשכנה"ג (וכנר' דדבריו שם הם העתק מהשכנה"ג) עו"כ בשמו ע' מוהל בשם הרמ"ז דמה שמצינו בשם מנהגי הרא"ט שמהר"ל נסתפר ביום שלפני המילה ה"ד לדידהו שמלין בבהנ"ן מיד אחר תפלת שחרית שאין לו פנאי לגלח ביום המילה עצמו ואף זה דוקא קרוב לתפלת הערב ולא קודם (וכ"כ המאמ"ר ע"ש) ושכן הסכים ה' גור אריה הלוי אף דמתחלה היה דעתו להקל ע"ש וכ"כ האגב"א ז"ל בט' המתירים להסתפר מבערב ואפ' דמה שאסרו השכנה"ג והע"ש היינו דבמקומם אין נוהגים למול תכף אחר תפלת שחרית וניחא מה שתמהו האחרוני' ע"ד ממ"ש הד"מ להדיא דגם בערב יום המילה מותר והגם דמדברי המאמ"ר ז"ל נר' דט' ההתיר מבערב משום דבערב יש קצת שמחה וכו' ע"ש היינו דאל"ך היינו אומרים שיצמצם עצמו למול בבקר וכמ"ש האגב"א בחל המילה ביום א' אף דבערב יום המילה התיר ע"ש וצ"ל דדוקא משום דאיכא קצת שמחה ומן האמור ניחא דברי ה' בית עובד בדינים השייכי' לסנדק אות י"ט שנגרר אחר דברי הפת"י בשם הרמ"ז דאין להסתפר ביום שלפני המילה אפי' סמוך לערב ע"ש ולא זכר דעת כל האחרונים הנז"ל די"ל דכל האחרונים המתירים היינו משום דבמקומם נהגו למול מיד אחר תפלת שחרית וא"י להסתפר קודם המילה ולכך מותר להסתכר מבערב אבל במקומות שאין נוהגי' למול תכף אחר תפלת שחרי' באופן דיכול להסתפר קודם המילה י"ל דכ"ע מודו דאסור ובמ"א הוכחנו עוד חילוק זה: