אוהב משפט חלק א קיז

סימן

כ"א

[זאת מצאנו בין כתבי ה"ה ז"ל תשובה ממורינו הרה"ג הראב"ד מקודש בעוב"י תונס יע"א כמה"ר רבי ישראל זיתון זצוק"ל וזיע"א לה' המח' זצ"ל ותחלתה שייך לחלק אה"ע והעתקנו פה רק סוף התשובה השייך לחלק או"ח ופסקו של ה"ה זצ"ל עצמו לא נמצא]

אודות הסו'כר נבא'ת אשר עלה בדעת רו"מ לדונו בשריפה יסלח צדיק תחלת כל לפי השמועה לא יש בו שום תערובת ואנן בדידן כל מין סו'כר אוכלין רק מה שנזהרין לאכול הקאל'ב או הטואב'ע הבאים במעטפות הוא מפני חשש השקין אולי היה בהם סלת או פרינ'ה ולא עוד ואת"ל יש חשש בזה יעיין רו"מ לה' חק יעקב וה' א"ר בסי' תס"ז על דברי מור"ם [ס"ח] בענין הסו'כר שהתירו אפי' באכילה משום שמחת יו"ט או הכס"מ יע"ש ובכן אין אנו נוהגין להחמיר בו כלל (וכו' וחתים) הצעיר ישראל זיתון ס"ט א"ה לכאורה צ"ע במה שהביא מה' ח"י והא"ר דשם בח"י מבואר דלא התיר אלא אם עבר ושהה או שנתערב ואיכא הפס"מ או שמחי"ט אבל בלא תערובת לא התיר במקום הפס"מ או שמחי"ט. גם הא"ר שכ' להתיר במקום הפסד היינו בעבר ושהה וכמ"ש וז"ל לכן ראוי להחמיר שלא להשהותו לכת' ובדיעבד למוכרו לכותי ובהפסד אפי' לאכילה ע"ש וקאי אדיעבד עבד דא"ן למוכרו אם יש לו הפסד דאל"ך הי"ל לאשמעי' רבותא דשרי לאכלו אפי' בפסח. ונר' דכונת מוה"ר זצ"ל דאף את"ל דיש חשש מ"מ כיון דאם נתערב ואיכא הפס"מ או שמי"ט וכן אם עבר ושהה ואיכא הפס"מ התירו הח"י והא"ר אפי' באכילה נר' דס"ל דאין חשש לענין דינא ע"ד מ"ש ה' תורת חטאת בהקדמתו ע"ש ובצירוף דלפי השמועה אין בו חשש תערובת לכן לא נהגו בו להחמיר. והנה בעיקר דברי ההגה ע' להשכנה"ג שאחר שהאריך לישב דעת ההגה כ' דכ"ז למנהג האשכנזים אבל הספרדים נוהגים בו היתר אפי' לאכילה דסוברים דאומן לא מרע נפשיה לערב ע"ש וכ"ן דעת הפר"ח ע"ש וכ"כ ה' זרע אמת א"ח סי' ס"ב דהספרדים נוהגים בו היתר ע"ש וכ"כ הברכ"י סי' תס"ז אות ג' בשם מהר"י זיין דבויניציא ומצרים העידו שאין בו תערובת קמח כלל אך נודע כי האומנים טובלים פתם ביערת הדבש והוא רותח לכן יר"ש יזהר דלמ"ד חו"נ אסור ע"ש משמע דלמ"ד אינו חיונ אין לאסור ועמ"ש בעניו' לעיל בסי' הקודם במנהג עירינו אי ג'רבה יע"א בפרט זה. ובלא"ה ע' לה' ז"ל בס' מחב"ר שם אות ה' שכ' דחשש זה דוקא במקומו' שהם ערביים