אוהב משפט חלק א קטז

ובשפ"ד ביו"ד סי' צ"ט סק"ז דס' איסור תורה אסור לבטל אפ' דהיינו להסו' דאיסור בטול האיסורין דאו' וכ"כ הק"א חיו"ד סי' ט"ז דלמ"ד דאו' אם היו ב' קדרות א' איסור וא' התר ונפל איסו"ת לא' מהן דאסור להוסיף לבטל דסד"א לחו' ע"ש וכבר כ' העה"ש יו"ד סי' צ"ט אות ו' דגם להסו' דאו' דוקא לער' דומיא דזרוע בשלה אבל להוסי' על התע' שרי מה"ת וכ"כ בחה"פ סי' תס"ז סק"ב ע"ש (וע"ש להשד"ח סוף אות ו' ובפאת השדה שם אות) מיהו קשה דכיון דעיקר הס' בדאו' ונתגלגל להיות דרבנן מצד הבטול ה"ל להחמיר ואף להמתירים בנתגלגל מודו היכא דנודע האיסור דהוי כודאי עי' להב"י ביו"ד סי' נ"ז בשם מ"כ ולהשיו"ב סי' נ"ה בשם מהר"ש עמאר ולהעה"ש סי' מ"א ע"ש ומדברי התה"ד והב"י אין ראיה דהתם שאני דאפ' שלא יתערב כלל האיסור אבל חתי' שהיא ס' איסור אפ' דאסור לבטל מט"ז וגם נראה לומר שזה תלוי במחלוקת הפו' בסד"א דקי"ל לחו' אם הוא מדאו' דלמ"ד דאו' הוי כודאי (וזה ט' הרשב"א בחטים שנפלו למים שאסר להוסיף עליהם דאזיל לשי' דחומר הספי' מדאו' ובזה י"ל ראיית החה"פ שם מדברי הרשב"א הנז' דחטים שנפלו למים הוו ודאי איסור וזה טעמי ג"כ בכרכום וא"ש מ"ש עליו הש"ך בנ"ד סי' קי"ד דהוי ס' איסור) וא"כ למה שהעלה העה"ש שם בסי' ק"י אות כ' ובס' הזכרון (שבסו' עה"ש ח"מ) מע' ס' אות ט"ו דרוה"פ ס"ל דחומר הס' דאו' ע"ש יש לאסור ומה שהוכיח העה"ש ביו"ד סי' צ"ט מדברי הרמב"ם פ"ד מה' תרומות ד"ט דס' איסור שרי לבטל ע"ש י"ל דהרמב"ם לשי' אזיל דחומר הס' מדבריהם. אבל למ"ש העה"ש בסי' צ"ט דבעי' דומיא דזר"ב ע"ש י"ל דמט"ז אף דחי' הס' דאי' מ"מ בעינן דוקא איסור ודאי ויש להתי' אפי' חתי' ס' איסור כיון דל"ד לזר"ב ואולי דסו' הש"ך דע"כ מה שהתירו התה"ד והב"י בנדונם הוא רק מט"ז ומינה דיש ללמוד לדינו וכ"ש למאי דמסיק מהר"י זרקא בס' יוסף חי (שבס"ס פל"ח) דחי' הס' מדרבנן ע"ש. והגם דבנ"ד הם ניכרים מ"מ אין זה בסוג מבטל אלא מוסי' מקרי דל"ד לזר"ב שמער' ממש וכ"מ מהעה"ש סי' קי"ד וממ"ש חה"ף הנז"ל מת' הרשב"א (אלא שי"ל דקאי מקמי שכ' הרשב"א ט' דניכ') וגם אפ' דמדאי' דוקא בזמן איסו' כזר"ב וא"כ בנ"ד גם לבט' הוי סד"ר ולכאו' יש לאסו' מס"ס דאת"ל מלחות הבו' שמא כהאוסרי' ומה' פאת נגב יו"ד סי' ג' והישמ"ל אה"ע סי' ט"ו והויע"מ יו"ד סי' ך' וע"ה והעה"ש סי' תס"ז אות תי"א ובחה"פ שם אות ח' והאב"ץ שם ד"ט וסי' תס"ב ד"ו נר' דגם להחרי עבדי' ס"ס נגד מרן וכ"ד אמו"ר מוהרמ"ך נר"ו אלא דמוה"ר יש"מ נר"ו סי' ק"ב ורע"ג אין דעתו כן וכ"ד מהרמ"ה נר"ו ולגבי בטול דרבנן דבלא"ה יש מתירין בס"ס לחו' בדרבנן י"ל דכ"ע מודו וגם הוי פלוג' בדרבנן ועוד צי"ב ולכ"ן לע"ד דיש לבטלם בס' ולהשהות' דאיכ' ס"ס שמא אין מים ושמא כהמתירי' לבט' כדי להשהו' וע' למוה"ר שב"א נר"ו ס' ל"א אות ו':]