אוהב משפט חלק א קיד

הפר"ח סי' תס"ו ס"ג גבי זיעה ע"ש ועוד דשמא נתלחלחו מחמת מים ואי משום חמוץ כבר נתבטלו וכיון דאינו אלא ס' מ"פ עם מים שהוא מדרבנן כמש"ל סי' י"ז שרי ועוד דיש להקל בנתיבשו המ"פ וה"ל ס"ס אבל אי ליכא ס' אין להתי' להוסיף עליהם וכמש"ל דאפי' לטחנם ולהשהותם סו' המ"א בדעת הרשב"א לאסור דאף דהוא התר הוי כמבטל איסור כיון דבפסח נאסר וכ' דאין להקל נגדו ע"ש הטוב וצ"ע על הח"י שכ' בפשי' בשם המ"א להתי' ומה שנר' מדברי המא סקי"א דשרי להוסיף כדי לאכלו היינו משום שאינו ניכר ומה"ת בטל (והרשב"א סי' תפ"ה דאוסר להוסיף ומשמע דאף שאינם ניכרים אפ' דסובר המ"א דלשי' אזיל בשאר איסורין שנתבשלו יבש ביבש דאוסר לבשלן כמבו' בי"ד סי' ק"ט אלמא ל"ה התר גמור אבל המ"א סמך על הרא"ש דמתיר שם וה"ה דשרי כאן להוסיף דהיו כאלו אין שם חמץ כלל) אבל בנ"ד דניכר אסור וכ"כ הפמ"ג והמה"ש והח"מ סק"מ ע"ש וכ"כ השכנה"ג סי' תנ"ג הגב"י אות ג' (ד"ה ולאו) דכיון דמערבו לאכלו בפסח הוי כמאס"ל או דכיון האיסור ניכר אפי' הוי כהתר בהתר אסור וכ"כ הפר"ח שם ס"ג דאסור לערב כדי לאכלו בפסח ומבו' שם שכ"ד הטור מדהוצרך לט' דא"מ לבטל (גם משמע דאפי' נתערבו חד בתרי ואין ניכרים אסור להוסיף עד ס' וה"ט דנקטי' כהרשב"א בשאר איסורין שנתבטלו) וכ"ן דעת החה"פ סי' תמ"ז סק"ז וכ"ד הר"י הביאו הטור סס"י תמ"ז וזה נר' דעת הטור שאסר לערב כדי לאכול וכ"כ בדעתו הט"ז רס"י תמ"ב וכ"כ החה"פ שם וכ"ד ה' שרשי הים פט"ו מהמ"א הכ"ה וכ"כ בהג' מהרל"ח וצ"ע ע"ד השכנה"ג סי' תס"ז הגב"י אות ג' שכ' דבסי' תנ"ג העלה דלהטור ות"ה והרשב"א והמר' כיון דחמץ ק"פ התירא הוא ל"ש אמא"ל וכו' ע"ש. ומשמע דאפי' מכוין לבטל שרי וכ"ה דעת המר' שכללו עמהם (כמבואר מדבריו שכ' הט"ז סי' תרכ"ו סק"ב ורמזי בסי' תמ"ז סק"ה וכ"ה מדבריו ה' שרשי הים שם) ומבואר שנתכוון לדבריו בסי' תנ"ג ד"ה אמנם והו"ת דהתם אתי עלה רק משום דכיון דיש כבר ס' כשטוחנם א"מ לבטל איסור ואפ' לפמ"ש מהר"ם שי"ק א"ח סי' ר"ל דט' דא"מ ל"מ לחודיה כיון דאפ' לברר האיסור וכמ"ש הט"ז ביו"ד סי' קל"ה סק"ד וה"ט דס"ס הדבר נעשה ממילא ופ"ר הוי כמתכוין אבל בדא"א הוי כמו א"א ולא מכוין) אלא משום דקו"פ התירא הוא רק שהיה מקום לאסור מצד דעתו וכוונתו שמבטלו לצו"פ וכיון שא"מ לבטל שרי ע"ש והיינו שתלה השכנה"ג הט' משום דקו"פ התירא הוא דאל"כ אף שא"מ אסור בדאפ' באופן אחר ולזה כיון ג"כ בסי' תנ"ג ועי' להגו"ד כלל ד' סס"י יו"ד שכ' בדעת מהר"י מווינא (שכ' המרד' פכ"ש) דמותר לבטל לכ'ת ק"פ כיון דהתירא הוא ע"ש ולע"ד א"מ די"ל טעמו משום דא"א לבא לידי נ"ט ע"ד מ"ש הטי"ד ס' קכ"ב בשם