אוהב משפט חלק א קט

ושהינהו וכו' משום דמיירי במשהן כך דסגי ברובא אי לאו מט' דה דהאיסור ניכר וכבר הם מעורבים חד בתרי אבל לאסור להוסיף עד ס' ולטחנם אין ללמוד מההיא דארבא די"ל דמיירי שכלם או חצים נתחמצו עד שקשה מאד למצא ס' כנגד כל החטים שבספינה ולטחון כלם ולהשהותן ועדיפא מהא א"ל לזבנינהו קבא קבא ומ"מ הוכיח שם הרשב"א בתחי' התשו' דאסור להוסיף כדי לאכלן בפסח משום דאם היה מותר לאכלן היה נקל עליו לקבץ מחטי בני העיר ולהרבות על חטים שבארבא ויטחנם ויחזיר לכאו"א את שלו א"נ י"ל שהוצרך לתקן זה לענין שא"ץ לטחנם כלם ק"ף ומ"מ הוכיח דאסור להוסיף כדי לאכלם דאל"ך הול"ל להם דשרי לטחון מהם ק"ף מה שצריכים לאכול עכ"פ בפסח והשאר ימכר ק"ף ולפ"ז מ"ש המ"א ולטחנם הוא בדוקא דאל"ך. הוי האיסור ניכר וכנז"ל וכ"מ מדהצריך ס' ואי בלא טחינה הו"ל יבש ביבש ודי במה שהיה מעורב חד בתרי א"ו כמ"ש וכונת המ"א דלפמ"ש הב"ח דלהשהות מותר לערב בידים ה"ן מותר להוסיף עד ס' ולטחנם דהגם דהב"ח אפשר דמיירי באינם ניכרים ומט"ז ל"ך טחינה מ"מ שפיר יליף מינה המ"א לנדון הרשב"א דכיון דק"ף התירא הוא ול"ש ביה אמאס"ל שרי לטחנו ותו הו"ל אינו ניכר וגם המה"ש הזכיר טחינה בסו"ד וז"ל וכן מה שהסכים פה להרשב"א דאפי' להוסיף ולטחנם וכו' ע"ש. מיהו ק' אהא דמוכיח הרשב"א לאסור להצניעו מההיא דארבא דלפ"מ שמבו' מדברי המ"א דגם להשהותם שייך מאס"ל ודלא כהב"ח נימא דהתם ה"ט משום מאס"ל אבל אם מעורבים חד בתרי שרי להצניעם כך ועי' להפמ"ג במש"ז סי' תמ"ז סק"ה סד"ה כתב ע"ש ותי' ידי"ן הרכ"ץ הי"ו דדוקא לערב בס' ולטחנם דעי"ז ניתרים לאכילה בפסח שפיר שייך מאס"ל משא"ך בתערובת חד בתרי דלא הותרו בפסח וכמ"ש הרשב"א ל"ש מאס"ל מפני מה שמותרי' בשהיה וא"ך שפיר מוכיח הרשב"א דא"א דכשנתערבו חד בתרי שרי בשהיה ה"ה דשרי לערב לכתחלה. ועי' לה' מגן האלף בס"ס תמ"ז שכ' ע"ד המ"א דלכאו' י"ל דהרשב"א לא אסר רק משום דהאיסור ניכר אבל להרבות ולהשהותם ש"ד אבל בתשובת הרשב"א מבו' להדיא דאסור לערבן ולהשהותם מההיא ארבא דל"ע ושהינהו ודחה לראית הרשב"א דאולי הרבה היו מחומצים ולזבוני קבא קבא עדיף ע"ש ולענד"ן כמ"ש דא"א דכנת הרשב"א להוסיף עד ס' ולהשהותם הא ודאי דאין ראיה מההיא ארבא וכדדחי איהו ז"ל אלא להשהותם כמות שהם ולזה מוכיח מדל"ע ברוב דבנקל היה מוצא וכנז"ל

ואולם ידידינו הרב החו"ש הדו"מ כמה"ר ר' חיים חורי הי"ו הק' עמ"ש בכונת המה"ש ממ"ש וז"ל מ"מ ס"ל להמ"א דמה שסיים דלהשהותו נמי אסור מיירי אפי' אם ירצה להוסיף עד ס' וכו' ע"ש משמע שהבין מ"ש