אוהב משפט חלק א קה

שהבין השע"ת שהביא ה"ה ז"ל ע"ש מ"מ יותר נראה בדעתו להתיר לגמרי ושאין מקום לחדש חומרות וגזירו' הסותרות כל מנהגותיהם וכ"מ מדבריו בסוף התשובה ומ"ש והעולה על רוחינו מטעם כולנו היה וגו' אינו לומר דשוב חזר בו אלא קאי אומרו היה אמלת כולנו שהמורים עצמם היה בדעתם להקל כדעת ה' ז"ל אלא דשוב החמירו למעשה אבל ה' ז"ל עודנו בסברתו להתיר לגמרי ומאחר דהו"ל פלוגתא בין הגו"ר ז"ל והמורים אם יש להחמיר או לא אית לן למימר דנוקמיה אדינא ואף את"ל דה' ז"ל מסכים עם המורים לאסור למעשה מלבד די"ל דאין כל המקומות שוין ודוקא במקומו שהיה להם הרבה קולות בעניני חמץ וכמבו' בתשובתו ראו לגדור שלא יפרצו כ"כ באיסור חמץ משא"ך בשאר מקומות וגם המורים עצמם יודו לזה והש"ת שהב"ד הגו"ב שהמורי' אסרו לפי שאינם בני תורה ויבאו לזלזל באיסורין ע"ש הוא משום דנ"מ מזה לאיזה מקומות שאינם בני תורה ג"ך ויש להם איזה קולות או ללמד לבני מצרים עצמה אתריה דהגו"ר ז"ל וע' לה' מנח"י כלל ע"ה אית עוד בה דנר' ברור דדוקא בנדון ה' ז"ל שנהלו הקמח בנפה של חמץ ואירע להם זה פעמים רבות ואם יתירו ה"ל מילתא דתמיהא טובא ולכך חשש שמא יזלזלו באיסור חמץ אבל לעולם בשאר דברים יש להורות למעשה כדעת מרן דאחו"ן (ועמ"ש בהגה' לסי' ך') וכן בנ"ד יש להתיר הקמח שנמצא בו איזה בצק יבש אחר הניהול דלא הוי כלל מילתא דתמיהא וכ"מ ריהטת כל האחרונים דנקטי בפשי' להתיר וכנז"ל ועמ"ש השע"ת גופיה סי' תס"ז סק"ג משם הגו"ר ז"ל ע"ש. ואולם לד' ה' פרח שושן כלל ד' סי' א' הביאו החה"פ סי' תס"ו אות ג' שנמשך אחר מהרימ"ט והכנה"ג ואסר גם הקמח שנתערב בקמח אפי' לאפות אותם ק"ף ורמזו דבריו הזל"א וה' חכמה ומוסר והשע"ת שהזכירם ה"ה ז"ל וה' עיקרי הד"ט סי' י"ח אות ח' ע"ש נר' דה"ה בנ"ד ומ"מ גם ה' ז"ל מודה בהפמ"ר או בשה"ד דיש להתיר לאפותו קו"ף (אם יש ס' ע' להעה"ד) וישליך מעט קודם הלישה ולא יעשה ממנו תבשיל לפסח וכמ"ש משמו העה"ד והשע"ת הנז"ל ע"ש (והזל"א השמיט התנאי שישליך מעט קודם הלישה וס' פר"ש אינו בידינו וצ"ע) ועוד דבעיקר דבריו כבר השיב עליהם החה"פ שם וכ' דל"ך מהרימ"ט והכנה"ג אלא התם שיש פירורין בעין שאינם מתערבים יפה ומשום דחוזר ונ"ט באפיה ובשול אבל קמח בקמח מתערב יפה ואינו חוזר ואיסר באפיה ובשול וכמו שהוכיח הב"ד סי' רל"א דאינו חוזר ואוסר בבשול אחר שאפו אותו ותמה על הכנה"ג וא"ך גם לדעת האחרונים שחששו לפירורין היינו קודם אפיה אבל אחר אפיה אין אוסרים בבשול אלא שחזר החה"פ והק' מדברי ההגה בסי' תמ"ז בפת שנפל ליין והמ"א שם דמשמע דחוזר ונ"ט אף אחר שהותר עש"ב (ולקע"ד