אוהב משפט חלק א קד

שמא נעשה פירורין דלית לן למימר אלא שנתפרך דק כקמח ונתערב ונתבטל קו"פ והגם די"ל דל"ד למיעוך בין אצבעותיו דהתם מרוב הדוחק נעשה דק כקמח מ"מ לא יהא אלא ס' שקול ויש לעשות ס"ס כמ"ש ה"ה ז"ל וע' לה' דבר משה ס"ס ל' ד"ה לכן שכ' דדוקא כשנפל מים על קמח ולא נלוש ביד שאינו מתקשה יפה ולפיכך בשעת רקוד מפריך ומתערב עם השאר אבל היכא שהוא קשה כאבן ואם בא לערבו בידו אינו נפרך היכי ס"ד, דע"י רקוד מפריך עש"ב ואף דהכא לא הגיע לשיעור זה שהרי נפרך ביד מ"מ נר' דאין העיקר תלוי בזה אלא באומדנות אם נפרך ע"י רקוד בעלמא והדב"מ לרווחא דמילתא הוא דכ"כ דאינו נפרך ביד

ומט"ז אין להשיב על הס"ס שכ' ה"ה ז"ל דכיון דדרכו להתפרך ע"י טלטול השקים ונענועם ממקום למקום ל"ח ס' שמא לא נתפרך ואינו מצטרף לס"ס וכמ"ש ה' נשמת אדם כלל קכ"ו אות ה' ע"ש דבנ"ד כיון שהוא קשה ודבוק בשק אף אם נחוש לפירורין אינו בסוג ס' הרגיל אלא לכל הפחות הוי ס' שקול וכ"נ מדברי הרדב"ז הנז"ל דחשיב ס' גמור שמא לא נתערב וע"כ משום דבנדונו איירי שהוא קשה וע"ד מה שמחלק הדב"מ הנז'. איברא לפמ"ש בש"ע למהר"ש זלמן ז"ל דהגם דנפרך כמו קמח ממש אינו נימוח ומתערב יפה ע"ש א"כ נסתר הך התירא דכתיבנא דאף אם ניחוש שמא נתפרך מ"מ לית לן למימר אלא שנתפרך דק כקמח וגם נסתר הס"ס שכ' ה"ה ז"ל ואולם ריהטת שאר אחרוני' שכ' הך חששא דפירורין משמע דחשו רק לפירורין בעין ויש לסמוך עליה' וכ"ש דעיקר חששא דפירורין בפלוגתא מתניא וגם להחמירן איככא אלא חששא בעלמא וכמש"ל משם השד"ח ז"ל ועוד נר' דסברת מהרש"ז הנז' תלוי במחלוקת הפוס' בסי' תמ"ז בפת שנפל ליין אי מהני סינון ודעת הב"ח והמ"א והח"י דמהני סינון דכיון דיוצא דרך המסננת חשיב לח בלח וכ"ד החה"פ שם אות כ"א ע"ש וה"ה הכא וכ"ר לה' נשמת אדם כלל קכ"ב אות ב' בנדונו שעשה ס"ס כזה דשמא לא נתפרך כלום ואת"ל שנתפרך משהו מ"מ שמא הוא דק כ"כ שיצא דרך המסננת והוי כלח ואחו"נ ע"ש (ועמ"ש בעניו' בסי' הקודם)

והגם דהגו"ר הנז"ל כ' בתחלת דבריו דהמורים הלכה למעשה אסרו קמח שרקדוהו בנפה של חמץ ע"ש ולכאו' ה"ה דיש לאסור לשיטתם ג"כ בנ"ד מ"מ כבר כ' ה"ה ז"ל דהגור עצמו אינו מודה למה שאסרו המורים ועם שאין זה ברור כ"כ בכונתו ואדרבה מלשונו ז"ל שכ' והעולה על רוחנו מט' כלנו היה להתיר אלא שהמורים וגו' משמע קצת לכאו' שאח"כ תזרו בהם ממה שהיה בדעתם להתיר והוא עמהם והסכים לדעת המורים ומה שהאריך לבסוף להתיר אינו אלא לאפוקי ממי שסבר לאסור מדינה אבל אה"נ דלמעשה יש להחמיר וכ"נ