אוהב משפט חלק א קב

והח"י ה"ד הבה"ט סקי"ב דהכא ה"ט משום דפירורין אין מתערבין יפה ע"ש מ"מ בנ"ד שהבצק היה דבוק וקשה להעבירו מהשק כ"א בכח ועוד בה דכשבאו למעכו בין האצבעות היה מתפרך כקמח נמצא דאיכא ס"ס שמא לא נתפרך ממנו כלום לתוך הקמח ואף את"ל שנתפרך ממנו י"ל שנתפרך כקמח באופן שמתערב יפה יפה ולא אסר מרן אלא היכא שידוע שישארו שם פירורין ועמ"ש עוד הפר"ח דמרן נמשך אחר ל' המרדכי ובזמנו היו רגילים לאפות דבר יום ביומו ע"ש ולפ"ד בנ"ד שאופין קו"פ שרי בפסח

ושו"ר שד"ז במחלוקת שנוי ע' להזל"א ח"א ה' פסח סי' תס"ו שכ' דה' פרח שושן חולק על תשו' הגו"ר הנז' ומסיק דלכתחלה או בהפסד מועט ושלא בשה"ד אסור לאפותו קו"פ וכו' ובשה"ד והפסמ"ר יאפנו קודם ויזהר מאד שלא יעשה ממנו תבשיל וכו' ע"ש וס' פר"ש אינו מצוי אצלי לראות ד"ק וע' להגאון ה' שדי חמד זצוק"ל מע' חו"מ סי' י"א אות ב' שהביא משם ה' חכמה ומוסר שכ' ברקד הקמח בנפה של כל השנה דמותר בדעבד למ"ד דאינו חו"נ ויכול לאפות ולבשל מקמח זה וציין החו"מ להגו"ר והפר"ש וע"ז תמה השד"ח מדברי הש"ת סי' תנ"א סק"ג במ"ש משמם ע"ש והרואה בעצם דברי הגו"ר יראה דהוא ז"ל מתיר מדינא אלא שהמורים דעתם להחמיר לפי שבמצרים אינם בני תורה וה' ז"ל דחה דבריהם ע"ש וצ"ל דט"ס נפל בדברי הש"ת ועוד האריך השד"ח באות ג' בענין אם נפל מים ונתלחלח השק ונתיבש קו"פ והביא כמה סברות וסו"ד כ' בשם ה' דברי מרדכי בנמצא בצק יבש בעת הרקוד שיש להקל ע"י רקוד שנית באופן שתזהר שלא תכניס ידה לתוך הקמח למעך בקמח אלא שנתנענע הנפה בלבד ואם נאפה ע"י רקוד הא' שלא נזהרו כנז' מסיק להקל במקום הפסד בנאפה ק"פ ושכן ראה לה' מגן האלף שכ' שכל שאינו רק חשש חימוץ אין להחמיר ולהפסיד ממון ישראל ויש לסמוך על הרקוד בכל אופן וכיון שכן דעת הרבה גדולים ודאי דאין להחמיר כלל רק שלא לצאת בה ידי מצת מצוה בב' הלילות ע"ש וה"ה בנ"ד שיש לסמוך ולהתיר ע"י רקוד ומהיות טוב יש לרקד ב"פ בנחת. ומה שהחמיר ה' ז"ל שלא לצאת י"ח למצת מצוה נ"ל דז"ד למי שאפ' לו ל"כ מי שאין ידו משגת שפיר יוצא דלא גרע ממים שלא לנו דאף דבשאר ימים אסור ללוש לכתחלה מ"מ מקילי' למצת מצוה במקום דלא אפ' שלא יבטל מ"ע וכדאי הם המתירים לסמוך עליהם וע' להט"ז סי' תנ"ה סק"ו ע"ש וכ"ש בנ"ד שלא אסרו בשאר ימים וק"ו דאין להחמיר למצת מצוה

ודרך אגב ק"ל על הח"י שם שכ' ע"ד ההגה שכ' דבלא דחק יש להתיר אם עבר בשוגג ולש במים שלא לנו דמ"מ אין ליקח אותם למצת מצוה וציין להטור ע"ש דהרואה להטור יראה למתיר במים שלא לנו בדעבד ואפי'