אוהב משפט חלק א קא

ובפרט די"ל דל"כ כן הב"ד והגו"ר אלא בשק שדרך לטלטלו ממקום למקום ונתיבש בכ"מ וה"ל ס' הרגיל דמסתמא נפרך וכן מבואר בדברי הנשמ"א וז"ל שהרי אנו רואין שנתיבש בכ"מ ומטלטלין השק ממקום למקום וכו' ע"ש הרי דלא חשש בנדונו אלא משום שנתיבש בכ"מ וגם מטלטלין השק ממקום למקום וזה נר' כונת ה' ז"ל שסיים וז"ל וה"ל לחלק באיזה ענין ר"ל דאם נימא דנדון הדרישה הוא שלא נתלחלח במקומות הרבה או בשנודע שלא ניטלטל ממקום למקום ה"ל לחלק ולא לסתום וא"כ אפ' דגם הב"ד והגו"ר שכ' דמתפרך מאליו היינו בחד מהנך גווני דכתיבנא ל"כ בנ"ד שלא נמצא אלא במקום אחד וגם נודע שלא טלטלו השק ממקום למקום ובלא"ה אין הכרח כ"כ מדברי הגו"ר שדרכו להתפרך מאליו דיל"פ דר"ל דחיישי' שמא יתפרך מאלו ואינו אלא ס' שקול וכן מ"ש הב"ד בשאלה שדרך וכו' י"ל דאינו מל' הב"ד ז"ל דבאמת ליכא אלא ס' שקול ולא חש ה' ז"ל להעיר על לשון השאלה כיון דמידי ס' לא פלט וכ"ש למאי דאסיקנא לעיל להתיר בפשי' מס"ס וכדעת ה' בן אברהם שהתיר בסד"ר שעיקרו דאורייתא בהפמ"ר וא"כ בנ"ד יש לסמוך בשופי על הדב"מ להתיר גם בלא הפמ"ר. מיהו אם אחר הרקוד נמצאו פירורין בנפה דאגלאי מילתא שנשארו עוד פירורין אין להקל אלא בהפמ"ר שמא נתפרכו ע"י הרקוד ונתערבו ואם נמצאו יבשות וקשות יש להתיר בפשי' וע' להדב"מ שם וכמ"ש בעניו' ע"ד ה"ה ז"ל בתשו' שאח"ז)

סימן ח"י

נשאלתי בקמח שבא מעוב"י תונס יע"א בעדות ראש הרבנים מהר"א זרח נר"ו שהוא כשר לפסח וקו"פ מצאו בשק א' קורט בצק דבוק בשק והיה קשה כאבן וכשאדם ממעכו בין אצבעותיו היה מתפרך ממנו כקורטי הקמח ובשק אחר מצאו ד' חתיכות דבוקות בשק ונטלו את הבצק עם מעט מהקמח סביביו מה הדין בזה

תשובה נ"ל דינהלו הקמח הנ"ל פעם ושתים בנחת ואם לא נמצא שו"ד יש להתיר שיאפו הכל קו"ף ואף דכ' מרן בסי' תס"ו ס"ד דאם נתיבש' הלחלוחית ל"מ רקוד דמפרך ומתערב וכו' כבר כ' הט"ז סק"ד דתקון הא' שיאחז מקום המלוחלח מהני אפי' ביבש והסכים לזה הח"י וע' להבה"ט סקי"ב וה"ה בנ"ד שמיד שמצאו הבצק הדבוק נטלוהו עם מעט מהקמח ה"ל כדין אוחז מקום המלוחלח ועוד דהגו"ר כלל ד' סי' יו"ד כ' בדעת מרן שכ' דאסור לאכלו בפסח שזה דוקא כשמנהלו תוך הפסח אבל כשנתיבש ומנהלו קו"פ מתבטל ואינו חו"נ ומותר בפסח ע"ש וא"כ הכא שנהלו קו"פ שרי ואף לפמ"ש המ"א