אהל יעקב צט

הרעות הנטועות בגופו בשכל התו' שבו לוחם נגדו וכבר החכם אמר ראיתי דב"ק בספרי החוקרים כי המדות והמעלות אינם בטבע עד שיפעל אותם בזולת לימוד ואינם ג"כ חוץ לטבע שאזי לא יוכל לקנותם בהרגל שאין לך שום מדה טובה ומעשה ישר שלא תוכל לקנותו בנפשך קנין עצמי רק ע״י הרגל והתמדה בו אף שמתחי' היה היפך טבעו רק שצריך זמן בהרגלם ע"ש ופשוט הוא מעתה שזקני ת"ח הרודפים אחר המושכל והיושר כל זמן שמזקינין נחלש כח הטבע שהיה תמיד נגד זה וע"י הרבוי וההתמדה בטוב נקנה קנין עצמו הרי שהטבע נחלש והקנין נתרבה בהרגל ולזה דעתן מתישבת עליהן הן מצד חולשת המלחמה נגדו והן מצד ההרגל, וזקני ע"ה שהורגלו ביותר רק ברע ובמדות מגונות ונתעצמו בהם ובזקנתם כי נחלש מהם החומר הצריך לאותם המדות להוציאם לפועל אזי התאוו תאוה שפירושו התאוו להיות להם תאוה ואיננה וסר כחו מעליו להוציא לפועל את תאוותיו ולזה דעתן מטרפת עליהן כספינה בלתי משוט בלב ים כן הם ממש חפצים בתאוות החומר ואין להם הכלי שרת לעשות תאוותם ופשוט: וגם דמו הנה נדרש, פירש"י דמו ודם הזקן ע"כ, בישיבת ביהמ"ד שמעתי מקשים דרש"י שינה פה למ"ש בפ' קול דמי אחיך דמו ודם זרעו ע"כ ולפי דעתי נראה דקושיא מעיקרא ליתא א' דבפ' בראשית לא הוה אפשר לפרש דמו ודם אביו חדא דהוא אומר צועקים מן האדמה שזה לא יוצדק רק על דם זרעו דהוא בכלל דמו הנשפך באדמה, ב' דהא אמירת ה' לקין היתה בו ברגע ששפך דמו וכמ"ש במדרש (ב"ר פכ"ב אות כ') משל לאפרגוס שמצא הרוג והוא עומד על גבו אמר לו מי הרגו או אני או אתה לאחר שנכנס לגנה ולקט תותים וכו' אמר לו הלא ידך מלוכלכות וכו' ע"ש וא"כ בו בפרק שאלו שעדין אביו לא ידע מזה עד שיצעק ועוד דאמר דמי אחיך דמים רבים בגוף אחד שזה על זרעו יאמר שהם בכח בדמו אבל פה שאמר דמו בלשון יחיד וגם הקודם לדמו הוא מורה על אביו ולהיות כי לפני כב יכול ידוע היה לפניו מתולדות של הבל אמר דמי אחיך אבל יוסף שלא ידעו אם יוליד נקטו הברור על דם אביו שמצערו הופחת דמו והתקרב מיתתו וא"כ הם חבו בדמו ופשוט: השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי יש להעיר דתחי' היה צריך לשאול על חייו ושוב ישאל לשלום בריאותו ולפשטא יש לומר דפרושי קא מפרש משום דמסתמא הזקן אין שלום בעצמיו וכבד קצתו על קצתו לזה פירש שאלתו שכונתי בשאלת שלומו היא רק אם עודנו חי דעכ"פ נשאר יחס של שלום קטן בגופו שלא הכריעו המות והשיבוהו כדבריו שלום לאבינו רק עודנו חי ומובן ממילא כי הוא תלוש אך עפ"י רז"ל ניחא טפי שבמדרש (ב"ר פצ"ב אות ד') כתבו אבוכם כמשמעו הזקן אשר אמרתם על יצחק זקינו ע"ש ופירשה כמין חומר הג' בעל סדר הדורות בספרו ערכי הכינוים דאמירה בלתי כנוי אלי אז היא תתפרש ג"כ ע"י כתב וכמו ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך שדרשו (במכילתא הובא בילקוט עפ"ז) ששלח לו ע"י כתב הכא נמי יוסף גזר על שומרי שערי העיר שכל אחד יכתוב שמו ושם אביו וזקינו כמ"ש רז"ל (ב"ר