אהל יעקב צח

היא תחלש בחולשת הדמיון ולזה הנביאים כשמזקינים תחלש נבואתם וכמ"ש המורה בח"ב פ' ל"ו ע"ש [ובדב"ק פי' מש"ה בד"ה (א' ט' כ') ופינחס בן אלעזר נגיד לפנים ה' עמו ע"ש לפנים משמע לא כן עתה משום שהיה זקן מופלג במאות שנים מדור המדבר עד זמן יפתח ולזה נחלשה הנבואה ממנו וניטלה אך רז"ל במדרש בחקתי (פל"ז אות ד' הובא ברש"י עפ"ז) כתבו שנסתלק ממנו רוה"ק בעונש בת יפתח ע"ש) אבל אותה הנפש הרוחנית הנבדלת שאין לה יחם וקשר עם כח הגוף אדרבה נהפך הסדר כי כל זמן שהגוף הוא חזק ומעלה עשן באידים גסים וכחות הגוף קודחים ורותחים הם הסיבה להמנע ממנו ולהחשיך בעד רוח העליון האלקי שלא יגלה אורו וזוהרו ועי' בכוזרי מאמר ה' דכ"ט וז"ל והנפש המדברת תתחזק כל אשר תשיג מדע חזק ממנה ומזה כי הזוקן ישיג הגוף ולא ישיג הנפש אבל תתחזק אחר החמשים שנה שהגוף בירידה וכו' ע"ש ועי' בקול יאודה שם ובאוצר נחמד משם הרלב"ג שהנשמה היא נבדלת ולא הילואנית שהרי היא מתחזקת בחולשת הגוף עש"ב הנך רואה החילוק בין שניהם זו עולה עם כח הגוף ויורדת בחולשתו (הא ודאי דגם זה יאמר לאיש העוסק ולומד וצריך הוא להרגשה חיונית שכשהוא בכחו עדיף טפי ולא למשולח ונעזב פרא לימוד מדבר) והשנית חשוכה בכח הגוף ומאירה בחולשת הגוף ודקדוק לשון הרמב"ם תרבה חכמתם ויתחזק שכלם ויוסיפו שלימות ע"ש ובחובת הלבבות כתב כל מה שתרבה הארץ ותוסיף ישוב יוסיף השכל חורבן ע"ש כונתם מבוארת על זוהר השכל הרוחני ולא על ההרגשה החיונית הסותרת לה ועי' בעקרים מאמר ה' פ"ז וז"ל כל מה שתקצר יד שכלו יתחזקו הרגשותיו וישיג המוחש יותר עש"ב ומה מתוק דברי רז"ל בלשונם הצח זקני ת"ח שהם הם העמלים בתורה בטח שנשמתם העליונה האצורה בם כל זמן שמזקינין ונחלש הגוף דעתן מתישבת עליהן כי אין לה צר ומעיק ענן וערפל סביבה כמאז ומקדם בבחרות שאדרבה אזי היא מתגלית ומפיצה קרני אורה שאין מונע אבל זקני ע"ה שזאת אין להם כלל רק החיונית (עי' מ"ש לעיל די"ז בפ' ואך את דמכם וגו' בהגה) ובחולשתם תחלש גם היא לזה דעתן מטרפת עליהן ועתה מובן כוה"כ דביוסף ראה דברים סותרים שהוא עדיין צעיר לימים וכח עלומיו בו בתוקפם כי בן שלשים שנה היה אז וכבר כתבנו כי מי שהוא בריא וחזק מן הנמנע שתהיה הנשמה העליונה אם זכה אליה שתאיר לו כל כך עד כאילו אין מונע לה אחרי כי כח הגוף והחיונית שיש לו עודם בתוקפם לכעס וגאוה ויוהרא וכו' וכו' שהם באים רק ממנה ומהרגשותיה אז בודאי הם מונעים שביבי אורה הצח לההיא הנבדלת הרוחנית שלא תאיר בו רק כשאין חשך בעדה והנה ראינו בו שהוא יועץ מדיני גדול בתכלית המורה שכחו והרגשתו היא חזקה וא"כ זה מורה שהשכל האלקי אטום בו ואינו גלוי כלל כי כל מי שנתקצר יד שכלו יתחזקו הרגשותיו כנ"ל ובכל זאת רוח אלקים בו ר"ל העליונה ולזה אמר אם נחפש על זה הנמצא כמוהו שזה נמנע: או נאמר בדרך פשוט בטעם זקני ת"ח דעתן מתישבת וההיפך בע"ה משום שהאדם בטבע רודף אחר החומר לכל תאוותיו כידוע והרסן שלו הוא השכל בעת שהוא עוסק בו בתורה הוא לוחם נגד התאוות לכל סוגיהם וגם נגד המדות