אהל יעקב צה

היות שהביא דבתם רעה ולדעתם פגם בברית הלשון גימט' שכינ"ה ע"ה וע"י זה הוא פגם גם בברית המעור ונכשל ברעה הרמוזה בכתוב לא תאונה אליך רעה וא"כ נפגם גם ברית המעור [מעור חושבן הידוע כי הגם שבשמו יש ע' העין שבו תלויה כמ"ש רז"ל ע' של רשעים תלויה וזהו מ"ש הכתוב (משלי י"ג) ובטן רשעים תחסר ר"ל אות ע' שבתוכם תחסר מהם ויהיו רשים והע' שבו ושבהם היא הע' שדרשו רז"ל. (מד' שח"ט תהלים פ') יכרסמנה חזיר מיער שהע' זו היא מקבלת שני חסדים שיעלו נ"ב שני קויות ושני שלישי ת"ת י"ח ס"ה ע, שאין להם יניקה מהם ובכלבו בענף גימטריאות רמזו בתפי' עלינו לשבח משתחוים להבל וריק מספרו בגימט' ובקרנים רמז אותו בראשי תיבות ונוקב ש"ם ה' ע"ש והטעם שהע' פרחה מיניה ויען שדף חת וכו' פגם ברית המעור כמספרו ולזה נמשכה ערלתו בלתי מילה כידוע ודי בזה אך רבותנו ז"ל (ויק"ר סופ"ג) הבטיחו בחזרתו ולזה כתבו למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור ויעזור לישראל לישובם וכשיבינו את זה שהיא טובתם יעזרו בכל כחם ואחר כך ע"י זה שוב ישובו להתתקן וליחס ה' ברוך הוא בלתי שים שיתוף יהיה ה' למלך על כל הארץ ויהיה ה' אחד ושמו אחד וזה יהיה בביאת משיחנו שכולם יעבדו שכם אחד לשם ה' והיעב"א] ולזה השליכו אותו הברה חסר ו' וי"ו קדישא אין בו מים אבל נחשים יש בו הנח"ש ע"ה גימט' שטנה רח"ל: כי אם זכרתני אתך ועשית עמדי חסד, תיבת כי אין לה קשר עם האמור ואפשר עפ"י מ"ש הראב"ע בבראשית בפסוק אף כי אמר אלקים כי הנחש דיבר כמה דברים עם חוה ובסוף אמר אף כי שפי' ק"ו ע"ש, הכא נמי נימא דיוסף בירר לו בטענות דרק פתרונו הוא הגורם לו להצלתו ולהחזירו על כנו ובכן ראוי הוא לכמה טובות ממנו והוא לא מבקש אלא זאת כי אם זכרתני אתך לצאת מחמס זה וגם זה אני חושבו לחסד ר"ל לתשלום גמול ממני ופשוט: ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו, הכפל מבואר ואולי יש לפרש עפ"י מ"ש בב"ר (סו"פ פ"ח עפ"ז) כל היום היה חושב קשרים ומלאך בא והתירן ע"כ, וז"א ולא זכר שר המשקים את יוסף הט, וישכחהו ר"ל המלאך השכיח אותו אך בדרך פשוט יש לומר דקי"ל (א"ח סי' תרפ"ב) מ"ע לזכור זכירת עמלק פעם אחת בשנה וזכורני בתשו' הגאון חת"ס כתב הטעם משום שנאמר בה לא תשכח ורז"ל (ברכות נ"ח:) דרשו אין המת משתכח מן הלב עד י"ב חדש ע"ש ובכן שכחה לא הוייא רק כשעברו י"ב חדש וכשנזכר פעם בשנה קיים לא תשכח והזכירה ביחד ע"ש, ובכן פה ביוסף חשש כשיבוא הזמן שצריך להגיד לפרעה שיעבור י"ב חדש לזה ציוה אותו זכרתני אתך ר"ל גם לבדך תזכור שמי תמיד וע״י זה בעת הראוי אז וזכרתני אל פרעה ושר המשקים לא זכר את יוסף לבדו לזה כשעבר שנה וישכחהו שנה גימט' וישכחה"ו ואולי זהו מ"ש רש"י ולא זכר בו ביום וישכחהו לאחר זמן כי זה תלוי בזה ולזה נתוספו לו שתי שנים נגד זכרתני והזכרתני כי כל זכירה המצלת מן השכחה היא שנה לזה היה העונש בשתי שנים שהוא מקביל לשתי הזכירות (עי' להרב חובת הלבבות הבוטח בה' נפשו במנוחה מצד הגזירות ח"ו אחר