אהל יעקב צד

אדומות כדם עליו והבין שהם חפצים להכחידו מארץ חיים בטח כי מלחמת הקיום נתנה בלבו עורמות ונכלים בכל האפשרות כדי להציל עצמו מהם כמו שהם ג"כ נתמלאו עורמות ונכלים כדי להמיתו ושתיהם נכללים במלות קצרות של הכתוב באומרו ויתנכלו אותו ר"ל שנמלאו נכלים ומרמות הם והוא וזהו אותו עמו ביחד ומסיים הכתוב הטעם להם והוא שנתמלאו נכלים משום להמיתו הם התנכלו איך להמיתו באופן שלא יוזק שום אחד מהם במלחמתו אותם להציל עצמו והוא התנכל באיזה מציאות יגן על עצמו משום שבאים להמיתו ובזה יובן אותו כמשמעה והוא קרוב לפשט ובשה"ג להג' חיד"א בשם רש"י כתב בשם מקובל גדול שעשה סגופים להבין פירש"י והלך על קבר רש"י וגילו לו סודות בזה ע"ש ודרכנו דרש קרוב לפשט: לא נכנו נפש וגו' אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר וגו' יש להבין א' הכפל שאחר שאמר שלא יכוהו בנפש מה הוא עוד אל תשפכו דם ואפשר ונקדים מ"ש רש"י מכת נפש זו היא מיתה ע"כ ופי' סרא"ם לא מכת נפש ממש כי לא תפול הכאה בנפש ע"כ ואפשר כי לפי שפירש"י בפ' משפטים בפסוק מכה איש ומת כתב לפי שכתוב ואיש כי יכה כל נפש שומע אני הכאה בלא מיתה ת"ל מכה איש ומת וכו' ע"ש (וזה נראה לכאורה היפך הרא"ם שכתב שלא תפול הכאה בנפש ויש לישב) לז"ק רש"י כי פה היא מיתה ויגיד עליו ריעו אל תשפכו דם ונשאר להבין מה הכונה במה שמורה באצבע אל הבור הזה אשר במדבר ולזה יש לומר דראובן תחי' מנע מהם לא נכנו נפש ר"ל דבר שהנשמה תלויה בו על מוחו או על לבו ששם הוא הנפש וממש תחת המכה ימות תיכף ואח"כ אמר אל תשפכו דם רמז בזה שלא תאמר נעשה דרך אחרת שתהיה לו סיבה שימות כגון שהם יחתכו גיד אחד מאותם הזורקים דם וישאר כך ויזוב כל דמו וימות דהשתא ברגע זו שחתכו את גידו לא מת רק שהיא גרמא שימות אח"כ בכלות דמו ממנו לזה אמר אל תשפכו דם בכל גוונא שעכ"פ המכה שאח"כ מת ממנה היתה בגופו אלא העצה היא בדרך רחוקה יותר ומה היא השליכו אותו אל הבור הזה דייקא שהוא ריק ממים ושמא תחושו שיעבור אחר ויצילוהו זה הוא במדבר שאין עליו כלל עוברים ושבים לשמוע צעקותיו וממילא ימות ברעב ובצמא שזה לא פגעתם כלל בגופו רק סיבה מבחוץ שלא בא אליו אוכל ומשקה וק"ל: ויקחהו וישליכו אותו הברה והבור רק אין בו מים דרשו רז"ל (והובא ברש"י) מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו ע"כ, ודורשי רשומות אסמכוה אי"ן ב"ו נוט' אבל נחשים ועקרבים י"ש ב"ו ע"ש, ויש לבאר עוד בס"ד דרומז ובא עפ"י מ"ש בשעה"פ פ' תולדות וז"ל יש שלשה מיני בורות א' באר מים ב' בור מלא וי"ו גימט' יצחק גבורות אבל הם טובות רק שהם בלתי מיתוק ובר חסר כזה בר הוא יותר דין ונקרא שטנה נקבה ע"ש והנה יוסף יסוד קנאי וכאשר רמזו יוסף גימט' קנאה ואחרי שהוא יסוד לזה אמר להם תסובנה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי כי כל חילא ורבו שיש בגוף הוא בא אל היסוד וכולם כורעים לו ברך להשפיע אליו ואזי הוא באר מים חיים ואחיו חשבוהו ח"ו ליוצא חוץ מחלק הקליפ'