אהל יעקב פה

שרה לאברהם בן משום שהיתה עקרה ועד שילדה נודע שהריונה הריון ילד ומה שדרשו רז"ל (רש"י ע"פ הניקה בנים שרה) שאינו אסופי מן השוק אולי יצא להם מתיבת לאברהם שממנו היה וגם לומר שזה שייך לאברהם לאפוקי ישמעאל שמתיחס אחר אמו דוקא שרצון הבורא ביצחק יקרא לו זרע ולזה אמר לאברהם אבל בסמך הלידה להריון יש לומר כמ"ש ופשוט: ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא, יש לדקדק מה שייך גניבה בזה אחרי שהוא ברח וככתוב כי ברח יעקב ואפשר במה שנעיר עוד דאיך לבן הערום הגדול לא הרגיש כי יעקב חפץ להפטר ממנו וללכת וזה הוא טבע ונרגש על הפנים והלבבות מגידים כל אחד איך יחוסו עם השני וזה בנוהג שבעולם כ"ש לבן אשר בכל דהו הוא יודע ולזה מחכמת יעקב שמכל אותו הזמן שהיה בדעתו ללכת לא עשה שום נדנוד שינוי ממנהגו הקודם כאשר היה באמנה אתו כדי שלא ישמור צעדיו וזה הוא שיעור הכתוב ויגנב יעקב את לב לבן אף שהוא ארמי על בלי הגיד ר"ל עד שלא נתן ללבן שלבו יגיד לו כי בורח הוא וזה כונת הגניבה של הדיעה של לבן וק"ל: פ' וישלח ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על יריכו: רז"ל דרשו (והובא ברש"י) אותם שתי שעות שמיהרה לשקוע בעבורו זרחה במוקדם בעבורו לרפאותו וכו' ע"ש ובס"ד אפשר להרחיב בזה דרז"ל דקדקו לומר זה משום דקשיא להו עוד שהרי המקום הזה הנקרא פניאל בתחי' לא היה שמו העצמי כן רק קרא אותו על שם המאורע וככתוב הטעם כי ראיתי אלקים פנים אל פנים וכן קראו מחדש פניאל וא"כ לא ראוי שיקרא בשם זה רק אותו המקום שהיה בו העובדא הזאת והוא לצד המרבה מלא עיניו של אדם והרי ראינו כי המלאך עזב את יעקב בעלות השחר נפרד ממנו וככתוב שלחני כי עלה השחר והרי מעלות השחר עד זריחת החמה הוא חמש מילין וכמ"ש רז"ל (הר"מ פ"א דק"ש וב"י סי' נ"ח) והכתוב מצמצם כאשר עבר פנואל זרחה השמש ועל זה הוקשה להם דאיך נתעכב זמן רב על דרך קטן כזה זה קושיא אחת גם הוקשה להם מדוע הוכרח הכתוב פה לומר והוא צולע על יריכו ואין זה מקומו רק לעיל בעת שאמר ותקע כף ירך יעקב שמה יאמר שנעשה צולע על יריכו ועל ידי דרשתם זו הותרו שתי השאלות שאותם שתי שעות שמיהרה לשקוע בעבורו של בזמנה מיהרה לזרוח שלא בזמנה לזה אמר ויזרח לו השמש ולמה בלילה זאת דוקא לזה סיים הטעם והוא צולע על יריכו כד לרפאותו מצלעתו ובכן ויזרח לו תיכף כאשר עבר את פנואל זאת אומרת בעת שפנה המלאך ממנו והלך זרחה לו לרפאותו: או יש לומר עוד בפשט הכתוב עצמו חוץ מדרשת רז"ל שזרחה לו חמה רק שהכתוב עצמו מתרץ התמיהא שיש פה