אהל יעקב פד

יותר ויותר ורז"ל בתענית (דל"א.) כתבו עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בג"ע והוא יושב ביניהם וכו' ע"ש שהרמז בזה הוא כי כמו המחול שהוא עגול ואין לו ראש וסוף כן הוא תענוג הצדיקים שאין קץ וסוף להשגתם ותענוגם ותמיד עולים ממדריגה למדריגה בהשגה שבעוה"ז אין לנו גם הכרה וידיעה מה הוא ואיך הוא ורבינו בחיי פ' תרומה ומהרש"י פ' שמיני כתבו כלומר שמשיגים מה שאפשר להשיג בלתי שום אמצעי ולא כמו עתה שמשיגים ע"י מה שברא בעולמו מן המאוחר אל הקודם ואז מבינים רק תהיה השגתם ישרה בלתי אמצעי כלל וכלל עש"ב ואם צדקתי בזה מה נענה ומה נאמר אנחנו עניי הדעת הפחותים דלים וריקים מכל חכמה שע"י החקירה אזי נשכיל ואזי נעבוד את ה' מה הוא הקרן בדיעה שיש לנו מעיקרא ואיפה המושכל בלימודנו שהשגנו שברי כלי חרס כמשמעם ואדרבה כל מי ממנו וכיוצא בנו חוב עליו לבטל ישותו וידיעתו ויעסוק רק באמונה ובדברי הזוה"ק והאר"י ז"ל שהם יעלוהו מעלה ויאירו ויצחצחו את נשמתו בכל מכל ובם תהיה העבודה הרצויה לפי כוחו אם יהיה אלקים עמו וכמ"ש האר"י ז"ל בספריו הטהורים והקדושים והמוסר יהיה תמיד חרות על לבו כדי שלא תזוח דעתו עליו ואז התורה תאיר פניו אליה ובעקידה ופי' דבריו בס' בירורי המדות דכ"א דהע"ה התוכח עם כוחות נפשו ולבו שלא ימשך רק את פניך ה' אבקש שתישרני באמתך ובס"י פ"א בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר וכו' ועל דבר זה כרת ברית ע"ש, כ"ן לקוצ"ד כי לאנשים כמוני מכיר אני בעצמי ניכר שפחמי להפוך עורף לכל לימוד זה לא מינה ולא מקצתה ואני שמח במה ששכחתי ועינינו אל על יושב שמימה שהוא ישפיע עלינו רוח ממרום ויאיר את מחשכנו לעובדו בתמימות לב אמן וכמ"ש דהע"ה בהמות הייתי עמך וכנ"ל שיש מין בהמה שנקראת בהמות ע"ש שנראה הטעם לרוב טפשותה הגדול כן חובה אל האדם להיותו עובד לפני ה' ואזי חי הוא, ידידו לנצח דושה"ט בכל לב עבדא דרבנן כושל שבהן כותב וחותם בשלהי אלול הרחמים בא סימן דברי שלמה החכם מכל החזק במוסר אל תר"ף לפ"ק ברב עז ושלום: יעקב חי זריהן דיין ומורה צדק בעה"ק טבריה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלקים את חרפתי יש לפרש בדרך פשוט בטעם השינוי שכתב ותהר ותלד בן שהיה לו לומר ותהר רחל ותלד כמו שנקט בלאה ואפשר כי לאה לא יצא לה שם עקרות כלל ולכן תיכף לעיבורה הקול נשמע לאה מעוברת לזה נזכר הריונה קודם לידה משא"כ רחל שיצא לה שם עקרה לזה אף שנתעברה עוד לא האמינו שהיא מעוברת ואדרבה יצא לה שם גנאי חרפה אחרת שיקרה לעקרות מרוב הכוסף אל העיבור שמתעברות רוח כוזב הרה עמל וילד שקר (ועי' במעשה טוביה הרופא עובדות מזה) וא"כ לא נתברר שהיא מעוברת עד לידתה וזהו אומרו ותהר ותלד אז נודע כי היא היתה הרה מבן כדרך הנשים ולכן בעת שילדה אמרה אסף אלקי"ם את חרפתי כי שתים היו העקרות ועיבור הכוזב ואפשר כי הוא הטעם למשה"כ בשרה אמנו ותהר ותלד