אהל יעקב פג

וא"כ מה נפשך האדם לא בחייו ולא במותו המלאך הרי הוא גרוע מן החיות שגם הם לא זוכים ומה חידש רשב"א על רע"ק ומ"ש דבחיות ע"י סבוב הכסא משתנין גם בזה לא זכיתי למצוא זה והרי קרא כתיב שרפים עומדים וגס כתיב רצוא ושוב שהם עומדים רק רצוא ושוב כי לא יוכלו שאת ועוד הפעם החשק גובר עליהם וחוזרים (ע"ד מטי ולא מטי למעלה בעקודים כידוע) והיה נלע"ד לומר בזה ולישב רק נקדים מ"ש רז"ל (ירוש' שקלים פ"ה ה"א) מלך בשר ודם מוראו על הרחוקים יותר מן הקרובים והקב"ה להיפך על הקרובים ביותר ע"ש ובפירוש הדבר פשוט הוא דמלך בשר ודם עמו הרחוקים משערים בו ובחכמתו יותר הרבה ממה שהוא ולזה נכנס בלבם מורא הכבוד שלו בעבור ששמו קדוש אצלם ולזה מעריצים אותו ביותר וכל הקרב הקרב יופחת המורא של הכבוד הפנימי בלב ממנו כי רואים עצמם קרובים אליו בחכמה ובדעת ובכשרון אבל בהקב"ה הוא ממש להיפך כי אדרבה כל הקרב ביותר אזי הוא יודע ביותר בטול ישותו באפס ואזי יותר הוא מכיר שאי אפשר לדעת מה והשלילה אצלו יתירה בהכרה חזקה ודאית ולזה הוא עליו מורא הכבוד ביותר ואין ערך שהכיר בטיב הידיעה שלא ידע כלום ולזה החיות הקדש אשר הגיעו לזה ההכרה להם יאתה לצעוק בקול איה מקום כבודו להעריצו וסביביו נשערה מאד ומעתה בא רשב"א להוסיף על דברי רע"ק כי לא מיבעיא החיות הגדולים מהמלאכים שהם יש להם ידיעה והכרה ביותר מהמלאכים ולזה אין להם היכולת לחשוב לראות את הכבוד שפירושו השגת המהות האלקי שכבר יש להם הידיעה וההכרה האמיתית וידימתם היא שלא ידעוהו בשום אופן ומכח הכרתם הגדולה שהם מבינים את זה ולזה הם החיות רק רצוא ושוב תמיד כמראה הבזק אבל המלאכים שהם למטה הוה אמינא כי יוכלו לחשוב ולגשת אל הקדש להשיג את הכבוד אחרי שהם חסרי הידיעה מערך החיות שידעו תכלית הידיעה בשלילה וידעו שלא ידעו כלום לזה השיב שאף הם אי אפשר כי אין ביכולתם משום שהדבר הזה הוא נמנע מהשגה ממילא וככתוב כי לא יראני האדם שכולל האדם והמלאך והחי הוא נמנע מהם וכמאמר החכם אילו ידעתיו והשגתיו הייתרו אך זה בענין השגת המהות בעצם וזה מושכל אמיתי שאיך אפשר העלול ישיג עילתו אבל לדעת ולהכיר חיוב השלילה אדרבה כל הגדול מחבירו משיג התענוג הרוחני הזה שהשיג והבין איך שלא יוכל לתאר הבורא וכו' וכו' ותגדל אצלו ההכרה בשלילת הידיטה מידיעתו ואם המלא יזכה לזה כ"ש האדם שהוא גדול יותר מן המלאך לפי דעת רז"ל (ב"ר פע"ח אות ב') בפסוק כי מלאכיו יצוה לך לשמרך מי גדול יותר השומר או הנשמר ע"ש ואולי נאמר כי לעתיד לבוא ישיג האדם יותר ממה שהיה בשגם אם המלאך לא יוסיף על מה שהיה שהם נקראים עומדים ותדע שהרי רז"ל (מנחות דק"ט: תוד"ה נזדמן לי) דרשו על פסוק וכל אדם לא יהיה באהל מועד אפי' אותם שכתוב בהם ודמות פניהם פני אדם ע"ש וזו מעלה לכה״ג ביוה"כ שהוא דוגמת עולם הבא (יוה"כ בחי' בינה שהיא נקראת עולם הבא ובית קה"ק היא בחי' בינה עוה"ב) הוא זוכה לגילוי הזה שנמנע מהמלאכים הגדולים וזה דמיון מעוה"ב שיזכו הצדיקים להשגה