אהל יעקב פב

שהמציאו וממציאים בהרכבת תולדות הטבע והתולדות היוצאים ממנו שעל זה נאמר כי טוב מאד וכמ"ש במורה ח"א פ' נ"ד וזהו כל טובי על פניך שהוא הטבע ומ"ש וקראתי בשם ה' לפניך היא ההשגה השנית כי ה' ברוך הוא צור כל העולמים והכל נברא מאפס וכו' וכו' וזהו בשם ה' שזאת יזכה אליה בעזר אלקי שהוא שם ה' אבל על ההשגה השלישית שהיא ידיעת דרכי המהות הודיעו לא תוכל לראות את פני שהיא נמנעת כמו שגמר כי לא יראני האדם וחי שאין פירושו ויתקיים המורה שיכול לדעת רק שצריך למות אלא הוא נמנע לגמרי ופירושו כמ"ש התורת כהנים שפי' וחי הוא כאילו אמר והחי שהם מלאכי השרת הנקראים חי אין יכולים לראות הכבוד והוי"ו של וחי היא ויו המוסיף ורז"ל ביומא (ד'.) אמרו משה עלה בענן ונתכסה בענן ונתקדש בענן ע"כ, והם רמוזי בר"ת ענ"ן כמובן הראשונה מקבלת אל השגה הראשונה דרכי הטבע וסתריו וזו היא עליה ונתכסה היא השגה השניה המכוסה כי צריך לזה עזר אלקי שיגלה את הכסוי מעליו והג' היא קדש קדשים וזהו ונתקדש כדי להשיג השגה הנפלאה הזאת והיתה התשו' אליו לא יראני אדם וחי רק וראית את אחורי ודרשו רז"ל (ברכות ז'.) הראהו קשר של תפילין ופירשו בו המפרשים שהקשר הוא ד' ר"ל ארבע רוחות התבל ושין ויו"ד הם ש"י עולמות הקודש, ובעוניי פירשתי כי פירוש וראית את אחורי הכונה בו כפי מ"ש העקידה והשר אברבנאל כי ידיעתנו היא מן המאוחר אל הקודם והידיעה האמיתית היא מן הקודם אל המאוחר וזה לא נתן לנו וזהו וראית את אחורי שהוא מן המאוחר אל הקודם לפני ידיעת הקודם לא יראו ולזה אולי תמצא כל אותיות התורה כל אות חוזרת אחוריה אל הראשונה המבטת בה (עי' סה"ק שופ"ד פ' יתרו) ובתקונים ל"ד ועל הכל ירמוז לנו שהבנתנו מן המסובב אל הסובב (ואולי ג"כ ירמוז במ"ש וראית את אחורי ר"ל ידיעת השלילה ולא החיוב כי ידיעת השלילה היא שמשיגים באמת וכמ"ש בחובה"ל ובמורה בכ"מ ופשוט): עוד מילתא בפומאי במ"ש הכתוב לא יראני האדם וחי הנה בילקוט (פ' ויקרא רמז תל"א) איתא ר' דוסא אומר לא יראני האדם וחי בחייהון אינם רואים ובמיתתהון רואים רע"ק אומר אף החיות הנושאות את הכסא אינן רואות ר"ש בן עזאי אומר אני כמוסיף על דברי רע"ק אף מלה"ש שהם חיים לעולם אינם רואים וכו' ע"כ, והקושי מבואר דהרי החיות הם עדיפי מן המלאכים ומאי אף דקאמר והמפרש שם הביא דברי הראב"ד דאף המלאכים דהם דמות פניהם פני אדם ע"כ ופי' המפ' שם עפ"י מ"ש בזוה"ק (ס' נשא דקל"ה:) דצבא השמים אינה שייכא בהם המות רק הוא מאן דנחית. מדרגא דיליה ע"כ וא"כ בחיות ע"י סבוב הכסא הם משתנין אבל במלאכים קיימים לעד הוה אמינא כי הם עדיפי קמ"ל דלא עכ"ל, ואנא עניא לא זכיתי להבין דב"ק דבתירוץ הראב"ד שכתב דהחיות פניהם פני אדם מאי מעליותא אית בהו בזה דהא לרע"ק לא סבר כמו ר' דוסא דבמיתה זוכה שפי' וחי ויתקיים אלא סובר בין בחייו ובין במותו אינו זוכה ופי' וחי הוא תוספת שגם החיות אינם זוכים א"כ מכ"ש המלאכים דגריעי מהם וכמ"ש במס' חולין (דצ"א:) [דישראל] (דהחיות) מזכירים ה' אחר שני תיבות [דכתי' שמע ישראל ה"א וגו'] והמלאכים אחר שלש [דכתי' ק'ק'ק' ה"צ]