אהל יעקב עו

כי בשם בכור הוא כפול באחדים בעשרות במאות) עוה"ז ועוה"ב והרמז ברכה בכרה (ע"ה עולה תנ"ה) גימט' חלק עולים הזה עולם הבא שהוא מספר שלשה מילויי אהיה (העולים תנ"ה) אימא עילאה ולזה רבקה כשראתה שזכה חלקו בעולם הזה ובעולם הבא, בהם פקדה רבקה העליונה (זווג יעקב עם לאה ורחל והתחתונים רמז לעליונים (יעק"ב לאה ברחל גימט' חתן) ולזה יעקב הקדים בתחי' ולקח האשה הרוחנית והלך לבית מדרשו של שם ועבר ונטמן שם י"ד שנה וזכה אליה והיות כי בלא אשה הגשמית לא תשאר התורה עמו כמ"ש רז"ל (יבמות דס"ב:) שרוי בלא אשה שרוי בלא תורה וככתוב (איוב ל"ד ט') אם לא עזרתי בי ותושיה נדחה ממני פי' נדחה אף שהיתה אתו נדחית ממנו והרמז עוד כי האיש הוא צלם והאשה היא דמות (ע"ח ש' הצלם פ"ג) צרף צלם עם דמות (ע"ה) עולה גימט' תור"ה ר"ל בזה מתקיימת התורה לזה דרש ממנו שועבוד אותו שבע שנים נגד ז"ק ברחל שהיא בת זוגו והכל מקושר זה בזה בס"ד והיע"ב וא"ש את"מ: פ' ויצא והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וגו' עולים ויורדים בו, עי' רש"י לתרץ מה שקשה דנקט תחילה עולים ע"ש ובתיוב"ע גם בדעת זקנים כתבו דאותם המלאכים שהפכו סדום ועמורה נטרדו וכו' ועד עכשיו עלו ושאר מלאכים ירדו מ"ש, ולקוצד יש לומר עוד בדרך פשט עפ"י מ"ש (בעירובין דכ"א. וד"ק.) מטפס ועולה מטפס ויורד והק' התוס' שהי"ל לומר תחילה ויורד ואח"כ ועולה ותירצו דאילו אמר כך הייתי אומר פעם אחת ותו לא אבל עתה שאמר ועולה ואי אפשר לעליה בלתי ירידה שקדמתה ואח"כ אמר עוד ועולה ש"מ שמותר לעשות כן כמו שירצה ע"ש זה רשום בזכרוני [א"ה זה הלשון לא נמצא בתוס' דערובין שם: רק בהגהות וחי' הגאון יעב"ץ בד' וילנא שם ראיתי שכ"כ וציין לעיין בתוס' דפסחים ד"ב וקמא ד"ס כתוב בגליון הש"ס] וא"כ גם פה לכן נקט תחי' עולים להודיע שהמלאכים עשו כן כמה פעמים ואילו אמר יורדים ועולים הייתי חושב פעם אחת וכשאמר עולים תחילה נודע שכבר ירדו ותמיד היו עושים וזה הוא מראה ורמז על זרעו שתמיד הם עולים ויורדים ושוב עולים ולזה אמר בו הכינוי ג"כ על יעקב והענין הוא כי ישראל הם מזלם מזל דלי כמ"ש הראב"ע בפ' כי תשא (ע"פ ונפלינו אני ועמך) והרמז שהם מצליחים ועולים בסולם ובעוונותם שוב יורדים ובתשובתם שוב הם עולים שחלילה שישארו יורדים, ולעיל (דכ"ג:) כתבתי בזה כונת הש"ס בברכות נפלה לא תוסיף לנפול וכו' ע"ד זה ע"ש, ומשו"ה אמר בו שהוא הסבה בעליית וירידת הסולם מעשיו יורידוהו ומעשיו יעלוהו רק שהוא מובטח שלא יתמיד בירידה כבשאר שבירידתו עד הסוף הוא איבוד אומתו לא כן הוא כי שוב תשוב ותפריח לעלות: או נאמר עוד כי בא לרמוז שהאדם יש לו שתי פניות אחת רוחנית לצד מעלה והשנית חומרית לצד מטה ושניהם כמעט סותרים (רק ליחידי סגולה כמ"ש