אהל יעקב עה

וכן אני אודיע לך כי גם ממך שב אפך מעל אחיך ובזה אתה תאמין לי על אחיך כי אותו המודיע לי עליך ששב אפך ממנו הוא המודיע לי על אחיך ששב אפו ושלחתי ולקחתיך משם כן היתה דעתה שתשלח אחריו: או יאמר שפירוש חמת אחיך קמא היא עיקרית ביותר על אביו יצחק שבירך אותך ועד שוב אף אחיך ממך היא פרטית עליו כי עשו יתכעב על המתברך והמברך והפרטית היא של הבכורה ביותר וא"כ יש חששא שיהרגהו גם בחיי אביו ומ"ש הכתוב יקרבו ימי אבל אבי לפי דרך זה אולי יתפרש שהוא לרבותא אף שיקרבו ימי אבל אבי על ידי הצער שיקח כשאהרוג את יעקב אחי שעי"ז ימות מצערו בכל זאת לא איכפת לי ממיתתו תחת שאקח נקמתי מיעקב ובודאי שפירשו איזה מפרשים פי' זה של יקרבו ימי אבל אבי ולזה הוא מתנחם כבר בתקוותו להורגך ובזה יש לו נחמה ולזה רבקה עמדה לשלחו תכף הגם שאביו עודנו חי ונשאר חי גם אחר חזרת יעקב בזמן רב אלא לאו שחששה שבחיי אביו יהרוג אותו ובפרט שעשו נתברך בחרב מפי אביו הצדיק וידוע מאמר החכם החרב והכזב מחתת רזון ביד הכסילים אל בני אדם וצרי ומרפא ביד החכמים וחכמת נשים בנתה ביתה הסתירתו מרוח זלעפות עד יעבור זעם ונשאר הטוב שהיא הברכה והבכורה אצלו שעתה ראוי הוא לאשה והגיע עת דודים ברכה בכורה ע"ה גימט' חתן עם ג' אותיות) הם ג' מילויו אהיה (עם ג' שמות) גימט' חתן ובס"ד נדרוש עוד דלכאורה קשה למה יעקב אבינו רדף אחרי עשו בחכמה לקחת ממנו הבכורה בנזיד עדשים ובשניה נקחת הברכה בחכמה ולהניח אצבעותיו בין שיני דוב שכול כזה והן אמת שבמדרש (פ' ס"ג אות י"ח) איתא תמן תנינן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות וכו' אמר יהי רשע זה עומד ומשמש וכו' לנו לדעת מהיכן פשיטא ליעקב אע"ה דבעבור שהוא רשע רשאי לעשות אמצעיים לקחת את שלו ובפרט יעקב שמדתו אמת והגם שמצינו שהשי"ת הסכים על זה וכמ"ש רש"י ז"ל בפסוק בני בכורי ישראל כאן חתם הקב"ה על הבכורה שקנה יעקב מעשו ע"ש אבל יעקב מהיכן ידע את זה ואפשר דיעקב אבינו מדעת קונו יש בו וכמ"ש רש"י בפסוק ואני לקחתי את הלוים שנדחו הבכורות מעון העגל ע"ש ובכן כראות יעקב כי כב יכול הסיר הזכות שנתן לבכורות מתחי' והביאה אל הלויים גם הוא בראותו רשע זה עומד ומשמש עשה אמצעים עד שלקחה ממנו בנזיד וכבר כתב הרא"ש בפ' הזהב כל שזלזל במכירתו יותר ממה שהדעת נוטה ידע ומחיל ע"ש וכפי מ"ש בזוה"ק (דקל"ט.) לא קשה כלל אמרו ליה לר"ש איך לא בעא יעקב למיהב לעשו תבשיל עד דזבן ליה בכירותא וכו' עשו הוה סני לבכירותא והוה בעי מיגיה דיעקב דליסבה ליה וכו' ע"ש וא"כ יעקב לא רצה בחינם ואמר לו מכרה כיום כמו היום שאתה רוצה לתתה לי במתנה שאתה לא חפץ בה אנכי חפץ שדבר זה שאתה חפץ יהיה לו קיום בתור מכר דוקא וגם שתשבע לי שקניתיה במכר ואפשר שנתן לו כסף והאוכל היה לסימן ולכן זכה בדין וכשזכה בבכורה רצה אז להציל אביו מרשת עשו שהם הכזב והחנופה ולכן לקח הברכה כי בדין הוא שהבכור הוא יורש הברכה ולקח שני חלקים (רמזו עדשים