אהל יעקב עד

אחד כשרואין פניו והשני גם כשמזכירין שמו על זה זכר שני לשונות אף וחימה ע"ש ובעקבותיו אמרתי כי אולי יש לומר דיש לחלק ביניהם שהאף הוא נגלה מחרף ומגדף בקצף נגלה וחימה היא עצורה בלב לעת מצוא שינקום בו וכן ראיתי להגר"א ז"ל עמ"ש במס' מגילה (די"ב:) ויקצוף המלך מאד וחמתו בערה בו אמאי דלקה ביה כולי האי ותירצו דאמרה לו אהורייריה דאבא אבא לקבל אלפא חמרא שתי ע"כ ופירש שמקשה הש"ס דמאחר שקצף בגלוי למה וחמתו בערה בו לזה תירץ שבערה בו שלא יוכל לגלות מה שאמרה להסריסים וזה היה בחשאי ע"ש לזה אמרה לו עד אשר ישוב חמת אחיך ואדע כשאראה עד שוב אף אחיך אותו שבגלוי זה סימן כי אותה החימה העצורה בלב קמא קמא הלכה לה ואזי ושלחתי ולקחתיך כי שוב אין חשש (וזה הוא סימן לדורות כי אין לעמוד. בחוזק נגד רוח סערת המלכות בשגם שאינם הולכים בצדק חבי כמעט רגע עד יעבור זעם) אך לכאורה יש לפקפק במ"ש שהרי רז"ל במדרש (פס"ז) דרשו ויוגד לרבקה את דברי עשו כי ברוה"ק ידעה וכן מוכח עוד מדכתיב ויאמר עשו בלבו כי לא גילה לשום אדם ומאיפה ידעה אך יש לומר דהיא תחשוב דאולי בעת ההיא לא יגלה עליה רוה"ק וגם יעקב יחשוש לזה ולא יסמוך על הנס לזה הודיעה לו שזה בדבר טבעי ורבקה ידעה דלעת עתה ישאר חומו טמון בלבו כל עוד שיעקב אצלו כדי שלא ישמר יעקב מרשתו ולזה אמר בלבו דוקא אבל אחר שילך יעקב וידע כי אפסו כוחותיו מלהזיקו בלכתו אצל לבן ומסתמא יעקב יגיד לו מחכמת אמו וברכתו ולבן מלבד שהוא רמאי גדול עוד בה שהוא תקיף מעשו ואזי תחת שהיה מראה טלפיים תחילה בחנופה וכזב שזה הוא מלאכת הרמאים בלכתו וביאושו ממנו כל רוחו יוציא כסיל כידוע מחבר הכסילים והיא הודיעה לו מעתה כי בעת שיגלה אפו וחמתו ואחר כך ישתוק מהנביחה זהו סימן הגדול כי חלפה לה הסכנה ומצאתי להג' מלבים (בתהלים ו' ול"ח) בפסוק אל באפך תוכיחני וכו' חימה בלא אף נסתרת אף הוא הכעס הנגלה ע"ש מדויק כמ"ש, ועוד פירשתי ומצאתי כי קדמוני המפרשים אביא בשמם וז"ל הלבבות הם כמראות וכמו דעשו שונא ליעקב גם יעקב שונא אליו ואמרה לו הסימן עד אשר תשוב חמת אחיך ומהיכן תדע זה עד שוב אף אחיך ממך שאין בלבך אף עליו מזה תדע שגם מאחיך עבר הרוגז עד כאן ובעניותי יש לי להעיר קצת בדרך זה דהרי פה היא לא אמרה לו שיבוא מעצמו שיתפיים ויסתפק בסימן זה אלא ושלחתי ולקחתיך וא"כ מה הוא התועלת מסימן זה ולכן אולי נבאר את זה יותר בדרך זה שרבקה אמרה לו אני יודעת כמו שעשו שונא אותך כן גם אתה אליו כי כן דרך הרע והטוב הם שונאים זה את זה וגם בעת שהטוב יחפוץ לתת מוסר השכל לההולך ברע להשיבו לדרך הטוב לא יניח אותו הרע לדבר אליו מאומה כידוע ותאותו להזיק לטוב וכמ"ש במד"ר פ' שלח לך (פ' ט"ז אות ט"ו) כפלנית הזאת כשאינה מוצאת כלום הופכת על בניה ע"ש [כבר דימה בס' בן המלך והנזיר הטעם שהרע שונא הטוב הוא כדמיון הכלבים כשהם אצל הנבילה נובחים שלא יניחו איש להתקרב אליהם שלא יבריחום ממנה ע"ש] ובכן הודיעה לו כי אני אודיע אותך כי שב אף אחיך ממך