אהל יעקב עג

רז"ל (בילקוט ש"א) ע"פ משפיל אף מרומם באף שמשפיל לזה מרומם לזה לזה קאמר כי פה לא היה לו מזה רק ויברכהו ה' דוקא וכמו שהיה גם אביו חפץ בזה וכמ"ש למעלה מזה גם ויברכהו ה' ע"ד מש"ה ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע שפי' אוכל קמעא ומתברך במיעיו ע"ש וימצא מאה שערים שנתנה הארץ כל כחה ועוד ויברכהו אליו בכינוי ה' שפי' מתברך במיעיו וק"ל: הלעיטני נא מן האדום וגו' על כן קרא שמו אדום. אולי יש לפרש בכתוב דעשו נתביש מן הדיבור של הלעיטני שהוא לשון בהלת הלעטה כמ"ש רז"ל (שבת דקנ"ה:) אבל מלעיטין את הגמל לזה כשסיים מן האדום אמר כי עיף אנכי ואין לי ראייה והבטה טובה לדעת מה הוא האדום וזה יהיה תירוץ בשבילו שדרש אכילה בהלעטה. מפני שהוא מסוכן ואחזו בולמוס וזהו על כן קרא שמו אדום ובהיות שעשו אמר ניכול מדיליה וניחוך עלויה. ברז"ל מעשה אבות סי' לבנים כי גם בימי מרדכי שהוא בחי' יעקב כי יעקב יוצא מגילוי יסוד דאבא הנגלה אחר סיום יסוד דאימא כידוע יעקב יבקע עי' בע"ח ושעה"כ וגם מרדכי מתגלה מהארת יסוד אבא עי' שעה"כ בפורים ותמצא מרדכי גימט' לא"ה רח"ל אבא יסד ברתא הרי יעקב ומרדכי בחי' אחת גם המן הוא בחי' עשו ולזה הלעיטני נא מן ר"ת המן רומז על העתיד עשו מכר ליעקב בנזיד עדשים והמן מכר עצמו למרדכי כמ"ש במדרש ועת צרה היא ליעקב וממנה אותיות ומהמן יושע ומגיד מראשית אחרית ולא קשה דאחרי שהוא מוכר מחמת מיתה המכר בטל כמ"ש בבתרא בפ' מי שמת (דקנ"א.) באחתיה דרב דימי בר יוסף וכו' ע"ש דהחי' ברור א' דהמכר היה בכסף והאכילה היתה לבד ב' שגם שנאמר שבנזיד עדשים פה אחר שאכל קם וביזה את הבכורה הא ידע ומחיל וכן זכורני שכתבו המפ' ועוד יש לומר שפי' ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים הוא מוקדם למכירה שכבר נתן ויאכל וישת וכו' ויבז ואח"כ מכר וקודם האכילה היתה ההסכמה למכור ואחר שאכל וביזה אזי מכר כנלע"ד: שכון בארץ אשר אומר אליך גור בארץ הזאת, ההרגש מבואר תחי' אמר לו אשר אומר אליך ואח"כ סיים גור בארץ הזאת ולישב נעיר עוד דאחרי כי ה' אמר אליו שישב בארץ הזאת איך נתגלגל עליו יסורין של הקנאה והשנאה והבארות גם פחד אשתו אך התירוץ הוא כי השי"ת אמר לו שכון בארץ ר"ל שישב בקבע ובישוב לא פה רק בארץ אשר אומר אח"כ אליך אבל לעת עתה גור לשון גירות עראי בארץ הזאת והוא לא כן עשה וכתיב וישב יצחק לשון ישיבה בקבע בגרר ובאברהם אביו נאמר רק ויגר בגרר ולא וישב ולזה היו לו כל אותם הרפתקאות עד שעלה לבאר שבע ונגלה עליו כבוד ה' ב"ה במקום שהיה אביו והגם שגם אביו שגר בגרר היו לו יסורין התם טעם אחר אית ביה שלא יצא ברשות רק מדנפשיה ופה יש לומר הטעם הנז' בדרך אפשר ופשוט: וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב אף אחיך ממך, שמעתי בשם זקינו של מרן הק' מהריק"א דנזכר שני לשונות אף וחימה כי שני מיני שונאים יש