אהל יעקב עא

וכלוא בבית הזכיר בו שם אלקי"ם לבד וכו' ע"ש ומעתה פשוטים דב"ק דבאברהם שהזכיר בו ה' הזכיר אביך שאזי חוזרת על שם קוי"ק האב הרוחני וגם האב הגשמי אברהם שנקרא ג"כ אביו כנ"ל אבל יצחק שאי אפשר שיזכיר בו שם ה' האב הרוחני כנ"ל משום שהיה עדין חי לכן לא הזכיר בו שם אביו כנלע"ד לפרש בד"ק (אמנם מש' שהוא היפך הזוה"ק בפ' נח שכתב דיצחק פרחא נשמתיה בעקידה ובאה לו אחרת ויחד קוב"ה שמיה עליו ע"ש) ויש לרמוז במ"ש רש"י תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה דהוא בא לתרץ דקדוק דלמה פה כתוב תולדת מלא ויו אחת וחסר שניה ובאברהם כתוב תולדות בשני ווין בישמעאל כתוב תלדת חסר שני ווין לזה תי' בקיצור כי פה התולדת הם יעקב ועשיו ומצד יעקב נקרא תולדה לזה מלאה ומעשו חסרה כי לא הוליד כמוהו ובאברהם שהוליד כמוהו עד שגם בתמונה חזר להיות כמוהו ורמזו הוליד גימט' דומה מלא בשני ווין ובישמעאל חסר מכל דגם בניו היו כמוהו, ושמעתי מקשים דידוע הוא דהדומה לאביו ממזר ומחלקים משם המפרשים בין הדיוט למלך ע"כ, ולפי דעתי נראה דקושיא מעיקרא ליתא דמלבד דזה יאמר במזנה בסתר תחת בעלה דתמיד מציירת בבעלה אולי ירגיש ולזה יחקק התמונה בעיבורה, ולא באנוסה שנלקחה בזרוע כמובן שהיא לא בוגדת בו, עוד בה דלפי דעתי רז"ל דקדקו בלשונם ואמרו באותה שעה הפך הקב"ה קלסתר פניו כמו אביו ואמרו הכל אברהם הוליד את יצחק וא"כ בתחי' לא היה דומה רק אח"כ שהיה בזה השגחה שיעידו שבו בפרק היה דומה לאברהם אך בילקוט שמואל (ב' ג') איתא ומשנהו כלאב לאבגיל דבר אחר למה נקרא שמו כלאב שהיו ליצני הדור אומרים מנבל היא מתעברת מה עשה הקב"ה צר צורתו כצורתו של אביו וזהו כלאב כאלו אב וכן אתה מוצא ביצחק שקלסתר פניו דומים לו ע"ש ומשמע טפי שמהתולדה היה כך ובכל זה הישוב פשוט וכנ"ל: ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו', פירש"י להודיע שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקום רשע ונא למדה מהם וכו' ע"ש והנה רז"ל בבתרא (דק"י. ובשמו"ר סו' פ"ז) בפסוק ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון כתבו דהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה ע"ש גם במגילה (די"ז.) כתבו על פסוק וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות כי ישמעאל מת והשיאה נביות אחיה ע"ש, והנה הכא ברבקה אם לומר שהנושא יבדוק באחיה פה אי אפשר כי ידוע שם לבן ואביו ברשעו כידוע אבל אימא שלא בא לייחס רבקה לצדקתה ואת המשפחה ועירה לרעה אלא לומר כי אביה מת וכש״מ רש"י מרז"ל (בב"ר) בפסוק ויאמר אחיה ואמה ע"ש. ונימא הכי מטע"ז יחם שם האם ולישב פשוט דיש לחלק דבשלמא התם כתיב וילך עשו אל ישמעאל ואח"כ ויקח בא לומר שתחילה הלך אל האב ונתקשר עמה ושוב ויקח על הגמר בנשואין לזה דרשו כי בין הקשר השדוכין לנשואין מת ישמעאל ובנשואין השיאה אחיה נביות אבל הכא באליעזר שבקדושין שהם היו תחילת הקשר כבר היה בתואל מת וכמ"ש רז"ל במס' כנה מנין לברכת חתנים מן התו' ויברכו את רבקה וכו' ועי' בכתובות (ד"ז:) בתוס' ד"ה שנאמר