אהל יעקב סח

אדוני ובסיום הדבר שאמר עשית חסד עם תכף נזדמנה רבקה כדי שידע שהחסד הוא עם רבקה וזה רמז להם אליעזר ואמר לאביה ואמה אני טרם אכלה והנה רבקה יוצאת להודיעם כי מן השמים הסכימו שהחסד הוא עם רבקה ובקש מהם שיעשו חסד ואמת חסד עם הזוכה ואמת מצד הניחוש הצודק שנתקבלה תפילתו עם הסימן שעשה (בזוה"ק תפי' צריכה בה' מוצאות פה טחול ריאה כבד ל"ב ר"ת טרם כלה ע"ש) זה היה מצד אליעזר כתיב טרם כלה אבל בפ' קרח שחפץ ורצון מרע"ה הוא לגלות ולהודיע לכל כי כוונתו לענוש אותם בעונש חמור ומשונה כזה רק לכבוד שמים דוקא ולא כלום מצד שהחציפו כנגדו שענש אותם שהקב"ה מעניש להמבזה רבנן והוא חפץ להודיע לכלל כולו כי עונשם מפני שניאצו את השם ברוך הוא לזה המתין עד ככלותו לדבר וכשסיים ואמר מלת את ה' אזי תכף ותבקע האדמה וכו' ולזה עד ככלותו ודוק ופשוט: מסרה אחותנו את היי לאלפי רבבה הכזונה יעשה את אחותנו אפשר לפרש עפ"י מ"ש בילקוט (וב"ר פ"ס) כי ע"י הברכות שבירך לבן את רבקה לזה לא נפקדה שלא יאמרו כי ברכותיו עשו פירות ע"ש, ובדב"ק פירשתי פשוט מש"ה בפ' עקב ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר וגו' כי החשש מזה לא יהיה רק אם נתברך מאיש אחד פרטי שלא יחשוב שמכח ברכתו היה לו פירות. אבל כשהוא מכל העמים אין לחשוש שהוא יודע שהכל ברכוהו והמפרשים רמזו בזה מ"ש רז"ל (במ"ר ס' בלק פ"ך והובא ברש"י ע"פ כי ברוך הוא) מתלא אמרין לצרעה לא מדובשיך ולא מעוקציך והוא מבואר כי בברכתו שהיא דבש בא העוקץ שהיא העקרות ונבאר ביותר שזה יותר יוצדק ברבקה כי דורשי רשומות אמרו רבב"ה נוט' רבקה בת בתואל הארמי ע"כ ואולי הכונה היא שדעתם בברכתם שתהיה מכחם דוקא הרמוז בנוט' רבב"ה ולזה יחויב שיהיו עקרים שלא תחול עליהם הברכה מהצינור העכור הזה והנה ידוע שהעקרה היא נדמית לזונה שאין תכלית הביאה אליה לשם פרי אלא להנאת ביאה ועי' בילקוט בנשי למך אותה שהיא עקרה מקושטת כזונה ע"ש ובזה מובן המסרה אחותנו את היי לאלפי רבבה שפי' ברכוה בנוט' רבבה מכחם גרם הכזונה יעשה את אחותנו שפי' עקרה וחשובה כזונה וכמו שתרגם ית אחתנא שפירושו עליה וכן פירש"י [ורבינו בחיי כתב על פירש"י ולא הבנתי זה ע"ש. ואני עני לא הבנתי דב"ק שאם כוונתו שאין הפרש בין שתפרש מלת את עם או ית אחתנא הלא ההפרש מובן שמלת עם מורה שהוא בא על הכשרה כמו שבאים על הזונה ומלת ית שחשבה לזונה ולזה בא עליה בדמות זונה וכמו שחשב יהודה לתמר זונה ואולי קשה לו אחרת בפירש"י ונעלם ממני] מצורף לזה יש לומר עוד ואגב נזכיר מסרה אחרת לאלפי רבבה ושנים יניסו רבבה ע"כ, דהדברים מגיעים למ"ש הילקוט בפסוק הנז' כי אחיה והקרובים היו דווים וכאבים וברכוה רק בפה וכו' ע"ש, וא"כ כונתם היתה במלת רבבה שיגיע זרעם למ"ש הכתוב ושנים יניסו רבבה ח"ו שבפיהם אמרו רבבה ובלבם שהיה דוה וכואב כוונו אל זה לזה מנע הקב"ה מקורם שלא תחול בהם ברכתם שבתוכה ובסופה מלאה רעל עד שיתעורר הזווג הטהור וימשיך הבנים ממקור הבריכה העליונה: