אהל יעקב סז

כשרה בזרים ופסולה בקרובים כי לא יתכן לומר בקרובי אקדש דהוא נוגע בדבר החלק השני אדרבה כשר בקרובים דהם ידעי טפי וכו' עש"ב, והנה דברים אלה יאמרו בסתם אדם שמעלותיו לא גלויים לכל רק לקרוביו ולזה פה אמר לספוד לשרה ולא אמר אשתו כי אז מרגיש שהוא מודיע מעלותיה וזה פסול בקרובים אבל בשרה המפורסמת בזה גם אברהם ראוי להספיד עליה ולבכותה בכף זעירא על טובותיה שחסר והורגש חסרונם ביותר אליו כמ"ש רז"ל (ב"ר פ"ס ורש"י ע"פ ויביאה יצחק) ברכת הבית ונר דלוק וענן קשור וגם כל שהוא עיקר הבכיה היא מורה על ההפסד וא"כ בשרה שלא חסרה מכל טוב הוה אמינא דלא צריך כלל בכיה לזה קאמר ולבכותה ולבטל איזה סברות נפסדות בזה ועי' בשו"ת הרדב"ז (ח"ג סי' תקנ"ה) בענין כזה שמת לו מת ולא בכה שזה מנהג רע ואכזריות כי חובה לבכות בעת פרידת הנשמה מהגוף ע"ש, וכן עשה אברהם בכה ג"כ מטע"ז וראיתי בבעלי הרמז שכתבו בנוט' קרית ארב"ע איגרא רמה בירא עמיקתא ע"כ, ובעניוחי ארחיב בדב"ק והוא כי במדרש הנעלם איתא שמתה בק"ש ע"ש, וידוע כי בק"ש זווג זו"ן בחיק או"א שמתיחס הזווג אל או"א ע"ש, והנה או"א הם נקראים י"ק אהי"ה כידוע וזו"ן הם קוי"ק אדנו"ת שהם עולים קכ"ז וזהו הרמז בקרית ארבע הוא זווג חו"ב תו"מ בחשבון שנותיה וגם נובין עוד בס"ד למ"ש שמתה בסוד נפילת אפים והענין ששם מעלה הנפש והרוח והנשמה מכל עולם שלהם לאצילות שהוא זמן זווג יעקב ורחל וזהו איגרא רמא שהוא עולם האצי' בירא עמיקתא שהיא עשיה ללקט ולברר ולהעלות כסף הקדשים העשוק בבי"ע, ונרחיב עוד כידוע כי השבירה היתה בשבעה מלכים מן עתיק עד נוק' כל חד בחג"ת נה"י שלו הרי ששה פעמים שבעה הם מ"ב כאשר רמזו המקובלים בהכתוב ואלה המלכים שמספר ואלה הם מ"ב ע"ש והרי השבירה היתה בשלשה כלים. כלים פנימיים בבריאה אמצעיים ביצירה חוצוניים בעשייה שלשה מ"ב וכללותם הם קכ"ז כמספר חייה בא לומר כי שרה במותה בררה מכל השבירה כל חלקי הקדש נקיים וטהורים חיצון אמצעי פנימי והעלתם לעילא באצילות קד הקדשים ומובן שכל חייה היו שלמים ועי' בע"ח ש' או"א פ"ז מש"ה ק' שנה ועשרים שנה וז' שנים כי בכתר ואו"א סוד שנה ובזו"ן הם שנים ועי' ביפ"ש שכתב כי לשרה נמשך מאה מכתר ואו"א עשרות וכו' ע"ש הנך רואה בחי' שרה העליונה מהכתר עד זו"ן ובכן מ"ש שהיה בה כח הבירור הגדול הזה מתתא לעילא מכל הבחי' הוא אמת ונכון וקיים בס"ד וא"ש ההי"ב ויאיר עינינו בתורתו: ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וכו' בס"ד לנו להבין השינוי שיש מהכתוב פה טרם כלה לדבר ובפרשת קרח כתוב ויהי ככלותו לדבר ותבקע האדמה דאפשר דבכונה כתוב כן על שם הענין היות כי בסיום דברי אליעזר כתיב ובה אדע כי עשית חסד עם אדונו ואם היתה יוצאת רבקה בסיום דברו היה משמע כי מן השמים הסכימו שהחסד הוא עם אדונו ביותר והיות כי אין האמת כן שאדרבה החסד היה עם רבקה שתזכה לאיש מקודש מרחם כמו זה, לזה מן השמים הוכיחו לו בהיפך כי טרם כלה לדבר ר"ל שיגמור המלה האחרונה שהיא