אהל יעקב סה

הג' מהר"ש פרימו עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת אח בנך וגו' ממני שהכונה כי עבודתך היתה רק ליראת ה' השלימה וכפי תכונת המצוה כן יברא המלאך ממנה אם היא יש בה קצת פגם כן המלאך הנברא לא יהיה שלם והנה הוא מבשרו על שלמות המצוה גמורה וראיה היא ממני הביטה וראה בי וממנה חדע כי שלם אתה ביראת ה' הרוממה ע"כ זכורני מדב"ק ודוק: פ' חיי שרה ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון יש להדרש בס"ד בטעם דהוצרך לומר קרית ארבע הגם דלפשט ראוי הוא ליחס המקום שמתה בו ופה שבעת המיתה היתה נקראת קרית ארבע הקדימה לשם חברון שנקראת בזמן כותב התורה וביהושוע ששמה העיקרי חברון הקדימה וכתב ושם העיר לפנים קרית ארבע בכל זאת ג"כ יש בה רמז והוא כי שרה אמנו לא היה לה כמו אברהם שנחסרו לו חמש שנים מחייו כמ"ש רז"ל (ב"ר פס"ג) שלא יראה עשו יוצא לתרבות רעה ע"ש, ולזה תמצא שכתוב באברהם אשר חי לומר שהיה ראוי לחיות עוד ורק היתה סבה שזהו אשר חי וכאשר כן כתבתי שזו הסבה שנכתב באדם הראשון אשר חי משום שהיה ראוי לחיות אלף שנה ונתן ע' שנה מחייו לדהע"ה שראהו שעתיד להיות נפל וכמ"ש במדרשים הכי נמי באברהם לזה בא הכתוב להודיע כי בשרה לא נחסר כלום מחייה ולכך כפל בסוף שני חיי שרה להודיע שאלה הם חלקי חייה לפי הליחה השרשית שהיתה בה בדיוק וכזה ראיתי במלבי"ם כי שני חיי שרה הם רק חייה ולא מתה קודם זמנה ע"ש, והנה האדם הוא מחובר מארבע יסודות וכשהוא מת קודם זמנו זה מורה כי גברו מחלקי יסודותיו אחד על השני אם יסוד האש או שארא אחד גבר על השני שזה מחייב חורבן חיי הגוף אבל פה בשרה שמתה בזמנה ממש לזה כתב בקרית ארבע זאת אומרת שהארבע שהיו מחוברים בה הרמוז בתיבת חברון חזרו לארבע משא"כ לאחרים לא נקראים ארבע אחר שאחד גבר על השני ואח"ז הראוני שקרוב לדברי פי' בארץ חמדה בזה וז"ל פירשו הקדמונים בקרית ארבע ע"י פרוד היסודות ע"כ והנאני לפי דרכי ודוק: אך רז"ל פירשו (הובא ברש"י ע"פ) שני חיי שרה כולם שוים לטובה ע"ש, ולא חפצו לומר שמתה בזמנה כי בר"ה (ט"ז.) איתא המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה ע"ש ומזה משמע שאחרי שהוא בדרך עונש פירושו שנחסר מחייו שהיה ראוי לחיות עוד וכ"מ מרש"י שפי' הוא קבר אותה ע"ש שר"ל שהגם שהיא היתה קטנה ממנו ביו"ד שנים ובכל זאת קודם ממנו מתה ובלא"ה יגיד עליו ריעו עיון תפלה וקיר נטוי דהתם פירושו על חייו ממש כפשטא הא נמי דכוותה וגם זה יתאים עם דרשתם עוד והובא ברש"י בד"ה לספוד לשרה וז"ל ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ע"ש שזה מורה ביותר שמתה שלא בזמנה דיוצדק בה לשון פריחת הנשמה המורה כי היתה בריאה וכל חלקי הנשמה (הנשימה) שהם בגוף בריא היו בה והלכו ופרחו להם (ועי