אהל יעקב סב

נקוד ואני יודע דהרגיש בקומה ואין לומר דגם בקומה לא ידע דהרי אחריו בצעירה כתוב ובקומה שלא ידע ומינה נדע לבכירה שידע אם לא שהתו' חפצה להודיע בגנותו ואין ראיה מעם ישר' הכשר שלא תחפוץ בגנותו כמובן הטעם] והנה אף שהיה הענין בחירי מ"מ פשיטא שהיה בזה ענין השגחה כדי להוציא מהם נשמות היקרות מלכות בית דוד שהיתה עשוקה ביד הקליפ' וכמ"ש המקובלים ונזדמן להם יין בדרך נם כמ"ש רז"ל (זהר בר' דק"י: ורש"י ע"פ ותשקן) והוציאו זה ממ"ש הכתוב בלילה הוא ולא ההוא וכבר כתב רש"י בפסוק וישכב עמה בלילה הוא ביששכר שהקב"ה סייע ע"ש וע' שבת דק"ד (וזהר ברא' דס"ז.) הוא שמו של הקב"ה ועי' בסוכה (דמ"ה.) אני והוא (והגר"א הק' רמז מהכתוב ותראהו ולא כתיב ותרא מזה דרשו ראתה עמו כינה ע"ש) הכא נמי דכוותה והיא הסבה שהיתה בדרך שכרות כי לוט הוא ידע שאין החורבן כללי ואף שהם חשבו שהוא כללי נתנו לו יין בחושבם שאביהם בכל זאת לא יחפוץ לבוא על בנותיו וכדי שיסכימו גם הקליפ' בשלוח הנשמות מידם בראותם שיש פה דבר כיעור ושכרות אזי יחשבו שזה משלהם ויסכימו בשלוחם ומיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא (סנהד' ט"ל:) יצאו הנשמות הקדושות מתוך כור הברזל ויאיר אורם לתקוות וחמדת ישראל ברוך הוא לעד המסבב הסבות לטובת ישראל ודוק: וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו, יש לדקדק א' במלת וישלח לאיפה צריך לשלוח אחרי שהכל מוכן לפניו ב' תיבת בנו יתירה אחרי שהוא עקוד לפניו (ובמס' זבחים דצ"ז: ומנחות דפ"ב:) הביאו התוס' ראיה מהכתוב הנז' שהשחיטה היא בתלוש גם בחולין (דט"ז. תוד"ה מנין לשחי') ממ"ש את בנו ולא העולה ע"ש ויש לומר עוד בפשט הענין שזה בא לדייק ולהודיע מעלת אברהם שלא נחשוב לומר שבאותה שעה שבא לשוחטו היה מתבהל ונטרפה דעתו ולא היה יודע למי היה מאביד לבנו יחידו שבו היתה כל תקותו אחר כמה תחנות ובקשות שבזה יחרד לבו ויתר אם לא שנאמר שהיה כשכור ובזה תמצא שכ' רש"י (ע"פ ביום הג') הט' שנתעכב המעשה עד יום הג' לנבואה כדי שלא יאמרו הממו וערבבו ואילו היה לו שהות להימלך לא היה עושה ע"ש הכא נמי איצטריך הכתוב לומר כי כשגמר כל הסדר ידע כי הוא בא לשחוט את בנו מצורף לזה עוד נאמר כי הרב בעל העקרים כתב משם המפרשים כי יצחק נולד במזל מאדים והוראתו היתה שיהרג וסבב השי"ת שינצל במה שציוהו לאברהם להעלותו לעולה עד שהגיע הדבר לפעולה ברגע נתן האיל תחתיו לכופר בעדו שינצל מן ההוראה ההיא ובזה יסבב השי"ת להציל שומרי תורה מהוראת המערכת ע"ש, וכדב"ק ראיתי בראב"ע פ' וארא ופ' תשא ושם הסביר הענין ע"ש וכן כתב רמב"ן שם וז"ל עושה השי"ת נסים נסתרים יחשב לרואים שהם מנהגו של עולם והם באדם שכר ועונש כאחת ע"ש, ועי' כוזרי מ"ד בזה ומעתה לבל נחשוב שאחרי שאברהם אבינו אצטגנין גדול היה כידוע אולי גם מזה ידע את מערכת בנו וא"כ ח"ו אין זה נקרא נסיון לזה העיד הכתוב כי הוא מחשבתו היתה רק לשחוט את בנו ואין לו ידיעה משום כונה לולא ברוך הוא המונע ועל דקדוק הראשון מ"ש וישלח יש לישב במה שנקדים להעיר עוד דלמה לא