אהל יעקב סא

ואליו ישר ששאלו על שרה ובעיקר הקושיא אולי נוכל לומר דכשהנקודה רבה אזי פי' איו הנקודה כאלו תאמר שאינה ראויה להכתב פה אלא במקום אחר שפי' בעת שדברו עם שרה או עם אחרים ששאלו איו שפי' על אברהם אבל אם ננקוד רק על למד ור"ל שאין מקומה פה אלא במקום אחר אבל סוף סוף היא בודדת ולא יהיה ממנה שום הבנה כי אין לנו הרשות לצרפה עם תיבה אחרת רק לומר שאינה פה אבל כשנקד על איו יש לה הבנה במק"א וגם במקומה בצרופה עם הלמד ופשוט: אך נשאר לנו לדעת דאחרי דהם היו שנים מהם שלוחים אחד לבשר את שרה ואחד לרפאת את אברהם א"כ איך עברו עליו והלכו להם עד שהוא רץ והחזירם והא אין מעבירין על המצות (יומא ל"ג.) אף אם הולך לעשות מצוה אחרת וכ"ש פה שאחד מהם המבשר את שרה לא נשאר לו שום מצוה ובלכתם לסדום הלכו רק שנים ואפשר דכונתם היתה כדי לזכותו במצוה שירדוף אחריהם לא לשום תכלית רק בשביל מצות הכנסת אורחים וגם שרה תטרח בהכנתם שיותר יפעל בהם הרצון עליון של הקב"ה לרפאתו ולבשרה ולזה לא דברו אליו דבר עד אחר שאכלו שהיתה המצוה שלימה בכל הטרחא אזי דברו על שרה ובודאי ברגע הוא שנתרפא אברהם עם בשורת שרה והשלישי נלוה אליהם שהיה צריך למלאך השני המרפא אברהם להציל את לוט וכאשר כתבו התוס' (שם במצו' דפ"ו ע"ב ד"ה ההוא) דהגם דאין מלאך אחד עושה שתי שליחיות פה לא נקרא שתים כי רפואה והצלה אחת היא או משום שהוא בשני מקומות שפיר דמי ורק במקום אחד אינו עושה שתים וראיתי להרא"ם שהק' בזה דא"כ בתרי סגי והניח בצ"ע: ובס' מקום שמואל נדחק בזה ע"ש ולקוצ"ד לא יכולתי להבין דהגם דבשתי מקומות שפיר דמי הוא בשליחות הדומה חסד ורחמים כמו רפואה והצלה או בשורה והצלה אבל מחסד לדין או להיפך זה ודאי אי אפשר סניגור יעשה קטיגור ? וא"כ אין אחד מאותם השנים אחד שריפא אברהם והשני המבשר את שרה יועיל להפוך סדום ופשוט: ולא ידע בשכבה ובקומה נקוד על ו' לומר שבקומה ידע כמ"ש רש"י מב"ר ויתכן דהנקודה באה לישב עוד מה שקשה לכאורה דבנזיר (כ"ג.) איתא אין קשוי אלא לדעת ואיך אפשר כיון שהדעת ער הוא ולישב פשוט לומר דהקשוי שהוא לדעת הוא באותו הרגע של ההזרעה אבל קשוי לחוד יהיה גם בלתי ידיעה שהרי קטן שבקטנים מתקשה כשמתחמם וכן בשינה אבל בגמר ההזרעה הוא מתעורר וזה הוקשה לרז"ל בכתוב שלא ידע אחר שנתעברה ממנו א"כ הזריע לזה תירצו כי נקוד על ו' שבקומה ידע ומה שנקטו רק לדעת היות שהוא סוף כלי המחשבה המכריע וגומר להוצאת הפרי ובזה יתישב למה גילו רז"ל גנות לוט שבקומה ידע ומצינו שהתורה תחפוץ בכיסוי הגנות וכמ"ש בשבת (דצ"ו:) על צלפחד ולפי"ז ניחא כדי להציל הקושי שיש בכתוב שלא יסתור את המוחש [אך יש לדחות שהרי בצעירה לא נקוד ש"מ שגם בקומה לא ידע דדוחק לומר דאחר שגילה בבכירה שבקומה ידע מינה נלמוד לצעירה דמנ"ל הא דאם מפני המוחש הוא ירגיש שיזריע ושוב ירדם ולא ידע עם מי וכמו בחלום ועי' בשאלת יעב"ץ ח"ב סי' מ"ט וגם יש להעיר לא לכתוב בקומה ולא צריך